קווי מדיניות להגדלת פריון העבודה בישראל

• 62%- (OECD) הוא היום כ 88%- מהתמ"ג של המדינות המפותחות (PPP) התמ"ג לנפש בישראל מהתמ"ג של ארצות הברית. מאז 1995 פערי התוצר לנפש הצטמצמו ב4-6 נקודות אחוז.
• פערי התוצר לנפש נמדדים על ידי פערי התעסוקה ופערי פריון העבודה. כל הפער בתוצר לעומת ממוצע OECD והממוצע של ארצות הברית נובע מפערי פריון העבודה.
• פערי שיעור התעסוקה בין ישראל לממוצע OECD וארצות הברית,אשר היו כ 3%- ו 9% ב-1995, נסגרו, והיום שיעור התעסוקה בישראל גבוה יותר. אם יעדי התעסוקה שאומצו על ידי הממשלה לשנת 2020 יקוימו (וכך נראה מהמדיניות והנתונים), פערי התעסוקה בין ישראל למרבית המדינות המפותחות נסגרו ואף יותר מכך (תרשים 3). זהו בהחלט הישג משמעותי למשק שקרה בעשור האחרון.
• פריון העבודה בישראל במונחי תוצר לשעת עבודה ב- 2013 הוא כ- 77% מזה של OECD ו- 55% מזה של ארצות הברית. מאז שנות התשעים פערי הפריון אינם במגמת סגירה, ולעומת ארצות הברית הם אף העמיקו (תרשים 5). רמת הפריון הממוצעת בישראל היא נמוכה וקצב גידול הפריון בישראל נמוך יחסית לזה שבמדינות המפותחות.
• ניתוח הנתונים המצרפיים על פי הגישה הכלכלית המקובלת מראה שהתרחבות פערי הפריון נובעת משני גורמים: שיעור נמוך של השקעות בהון; ושיעור פיתוח טכנולוגי כולל ויעילות ייצור (פריון כולל - FTP) בכמות נמוכה (לוח 1). שיעור רמת ההשכלה הכללית אינו גורם לפערי הפריון שנוצרו בעבר.
• השוואה של גידול הפריון בין ענפים מלמדת שבענפי התעשייה הפריון עלה ב- 3.3% לשנה (2011-1960), ואילו בענפי המסחר והשירותים העסקיים עלה הפריון בממוצע ב- 0.2% ומאז 1990 כמעט שלא השתנה (תרשים 17). הבדלים אלו בין הענפים באים לידי ביטוי גם בפערי הגידול בשכר, ולמעשה הגידול באי-שוויון מתואם באופן מלא לאי-שוויון המתקבל בשיעורי הפריון בין הענפים השונים (תרשים 20).
• מחקרים בארץ ובעולם מראים שהשקעות במחקר ופיתוח מתואמות במידה רבה עם הגידול בפריון, והתמורה למשק אף עולה על התמורה הפרטית (השפעה חיצונית חיובית). ההשקעות במו"פ בישראל מתבצעות רובן ככולן בתעשיית ההיי-טק, ואין מחקר ופיתוח בתעשייה מסורתית, בענפי השירותים והמסחר. גם רמת ההשקעות בהון בענפים אלו היא נמוכה ביותר לעומת ההשקעות בתעשייה.
• התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח באמצעות תקציבי המדען הראשי פחתו משמעותית (מכ- 2.4% מהתוצר התעשייתי בשנת 2000 עד ל 1%- מהתוצר התעשייתי ב- 2014).
• ענפי ייצור עם הון אנושי נמוך הם בעיקר ענפים מקומיים בתחומי התעשייה המסורתית, מסחר, בניין ושירותים אחרים. במידה מסוימת אלו גם ענפים עם רמת תחרות נמוכה במיוחד מיבוא מוצרים זהים.

נשמעת טענה שרמת היזמות העסקית בישראל שמטרתה שיווק מוצרים בישראל נפגעת עקב מגמה של אווירה עוינת ליזמות ולקידום עסקי, במיוחד בעסקים מקומיים, להבדיל מיזמות בהיי-טק לשווקים
בינלאומיים. לאווירה מסוג זה עשויה להיות השפעה שלילית ביותר, במיוחד במשק חופשי ופתוח כמו זה של ישראל היום. הנתונים מראים שתיק הנכסים של הצרכנים והחברות בישראל בחו"ל גדול יותר מן ההשקעות של תושבי חו"ל בישראל. תופעה זו מציינת אפשרות למגמה עם השלכות שליליות על ההשקעה בעסקים ישראליים וביכולת לקדם את הפריון והצמיחה בישראל. אין למשק אפשרות לצמוח אך ורק על בסיס השקעות בחברות המייצאות לחו"ל.

עיקרי המלצות המדיניות

• על משרד הכלכלה ומשרד האוצר לגבש תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת עם יעדי פריון מוגדרים לענפים ראשיים ומשניים וצעדים בתחומים הבאים:
  
  - הרחבת תכניות של מענקי השקעה לעסקים, שיטמיעו שיפורים טכנולוגיים המגדילים את פריון העבודה. תכניות אלו צריכות לאפשר קידום פחת מואץ ואף שיעורי מס התואמים את השיעורים המכוונים לענפים מייצאים.
  
  - הרחבת תקציבי המדען הראשי לטובת מחקר ופיתוח בתעשייה ובמיוחד בתעשייה מסורתית ובענפים נוספים.
  
  - הפחתת המיסוי על ההון בענפים שבהם המיסוי גבוה והשוואת המס על הון בכל הענפים.
  
  -השקעה בהון אנושי במקצועות טכניים ואחרים ברמה דומה לזו הניתנת ללומדים בהשכלה גבוהה ובכל התחומים מתוך שיתוף המעסיקים. בעיקר פיתוח ההכשרה בתחומי התעשייה המסורתית, בינוי ושימוש במחשבים ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות לבוגרי תיכון ומסיימי שירות צבאי שאינם מממשים לימודים במוסדות להשכלה גבוהה אלא במסגרות מקצועיות פרטיות וציבוריות.
  
  - יש להפסיק את כניסתם של עובדים זרים בהיתר לענפי החקלאות והבניין, להגביל את כניסתם של עובדים פלסטינים ולמנוע העסקה של עובדים זרים ללא היתר במשק.
  
  - זיהוי כשלים תחרותיים בענפי המשק ופתיחתם למסחר בינלאומי ושמירה על תחרות בין יבואנים לנותני שירותים מקומיים. 

• תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים על ידי הסרת חסמים בתחום הפיננסי והסרת חסמים בירוקרטיים. בין היתר, פיתוח האפשרות של דירוגי אשראי ונגישות תחרותית של עסקים קטנים ובינוניים לשוק ההון.
• יש להקים כוח משימה במשרד האוצר המנוהל על ידי מנכ"ל המשרד, שתפקידו יהיה לשפר את של הבנק העולמי למיקום כולל בעשר המדינות המובילות בכל Doing Business דירוג ישראל במדד התחומים, ובעיקר במדד הכולל. כמו כן, לשאוף כי בתחום התחרותיות תהיה ישראל בקבוצת המדינות הראשונות במדד פורום דאבוס.
  
  

הורידו את החוברת המלאה

ראש הצוות
פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בתי הספר למינהל עסקים ולכלכלה ומנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי הרצליה

חברי הצוות
דפנה אבירם ניצן, מנהלת האגף למחקר כלכלי, התאחדות התעשיינים

ד"ר איל ארגוב, ראש תחום, חטיבת המחקר, בנק ישראל

עוז כ"ץ, מנהל תחום בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

סרגיי סומקין, כלכלן, אפלייד אקונומיקס

מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה לתכנון מדיניות, משרד הכלכלה

שי צור, כלכלן, חטיבת המחקר, בנק ישראל

אביתר קירשברג, ראש תחום מדע וטכנולוגיה, אגף עסקים וכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ד"ר טלי רגב, ביה"ס לכלכלה, המרכז הבינתחומי הרצליה

בועז רם, MNS ייעוץ

נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט

עוזר מחקר
חביב ירון, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז הבינתחומי הרצליה