החזרת היציבות למערכת הפוליטית: הצעה לרפורמה

הכנסת ה-24 התפזרה, מדינת ישראל הולכת שוב לבחירות, בפעם החמישית בתוך שלוש שנים וחצי.

הדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומבוססת על שיטת בחירות יחסית. מדובר בשיטת ממשל לא רעה, היא מקובלת מאוד בעולם והובילה גם את ישראל להישגים מרשימים. עם זאת, הדמוקרטיה הישראלית סובלת מקשיים רבים. קושי עיקרי אחד שבא לידי ביטוי מובהק במערכות הבחירות האחרונות, הוא חוסר היציבות הפרלמנטרי והיעדר הכרעה ברורה בבחירות.

מערכות הבחירות האחרונות (2021-2019), וזאת שתתקיים בקרוב, בנובמבר 2022, חוללו את אחד המשברים הפוליטיים־חוקתיים־ממשליים החמורים שידעה מדינת ישראל. אם ימשיכו סבבי הבחירות, ישראל עלולה להיכנס לסחרור שיגרום נזק בלתי הפיך לשיטה הדמוקרטית, לכלכלה הישראלית ולסולידריות החברתית. כדי למנוע את הרעה הזאת יש לפעול לאלתר לשינויים משטריים שיבטיחו את היציבות וישיבו את כושר ההכרעה.

ההצעה שלפניכם כוללת שני סוגי תיקונים פשוטים למדיי:

הראשון — חיזוק היציבות באמצעות הקשחה משמעותית של התנאים לפיזור מוקדם של הכנסת: העלאת הרוב הדרוש לאישור חוק התפזרות הכנסת ל-80 ח"כים בכל הקריאות (במקום 61 כיום, בקריאה השלישית בלבד), ביטול האפשרות לחוקק את חוק התפזרות הכנסת תוך כדי ההליכים להרכבת ממשלה, וביטול הפיזור האוטומטי של הכנסת בשל אי־העברת תקציב.

השני — הבטחת הכרעה בבחירות באמצעות תיקון בכללי הרכבת הממשלה: אם הניסיונות הראשונים להרכבת ממשלה ייכשלו, הממשלה שתזכה לתמיכה הגדולה ביותר בכנסת מבין הממשלות שיוצגו — תיכנס לתפקידה (במקום הצבעת האמון הנהוגה כיום). נציין כי יש מנגנון אחר שיבטיח הכרעה בבחירות, שלפיו ראש הרשימה הגדולה ביותר הוא שמרכיב את הממשלה, ללא כל הצבעת אמון. ואולם איננו סבורים שיש להמליץ עליו, לפחות בעת הנוכחית.