הנה הביקורת, אך איה הציבור?

ביום שלישי ייערך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת על המלצות משרד המשפטים להקמת גוף ביקורת על רשויות התביעה הפלילית וכל המערכת של ייצוג המדינה בערכאות. זהו דיון נוסף בשורה ארוכה של דיונים שנערכו מאז חודש מרס 2011 בוועדה זו ובמשרד המשפטים, לאחר שהדרישות לכך מצד הציבור הלכו וגברו בשנים האחרונות. הדרישה הציבורית והדיונים בוועדה לענייני ביקורת המדינה הניבו פרי והביאו להחלטת היועץ המשפטי לממשלה להקים גוף ביקורת על הפרקליטות. חשוב תחילה לברך על ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה להקים את גוף הביקורת החדש. הגוף החדש יערוך ביקורות מערכתיות ויזומות על עבודת הפרקליטות. הוא יתרום משמעותית לאיכות עבודתה של הפרקליטות, לאחריותה בפני הציבור, ויקדם את אמון הציבור בה. וזאת, מבלי לפגוע בעצמאותה של הפרקליטות.

עם זאת, לא ניתן עדיין לברך על המוגמר. חשוב לדעתנו לתקן ליקויים אחדים במתווה המתגבש. נתמקד בשניים מהם. ראשית, מעבר לביקורת המערכתית, היועץ אינו מציע לתת לגוף שיוקם סמכות לבדוק את תלונות הציבור נגד פרקליטים, אלא רק לבחון תלונות אשר הוא או פרקליט המדינה יפנו אליו, או לבדוק אירועים שיתגלו אגב הבדיקה המערכתית. כל זאת, אף על פי שהיועץ המשפטי לממשלה עצמו גורס כי מצא חסר במקרים מסויימים ב"מנגנון ייעודי, מקצועי ועצמאי" שיבדוק תלונות. למרות זאת, היועץ הסתפק בלציין שבתום שנה הוא יבחן אם יש מקום שגוף הביקורת יטפל בתלונות הציבור. לא ברור פשר החשש שהוביל ליצירת מחסום בין הציבור לבין גוף הביקורת. מה גם שהטיפול בתלונות אינו כרוך בהטלת סנקציות על ידי גוף הביקורת עצמו. אם מסיבות מעשיות אין ברירה אחרת, ניתן לדחות בשנה את יישום הסמכות לקבל תלונות, אבל לא את העיקרון.

אין מקום להדיר את הציבור מן היכולת להתלונן בפני גוף הביקורת שיקום. קבלת תלונות תחזק את הדיווחיות הציבורית של הפרקליטות ואת האמון בה. מעבר לכך, הביקורת המערכתית של הגוף החדש תצא נשכרת ממבט בלתי אמצעי בבעיות בתפקוד הפרקליטות הפוגעות בציבור, ואילו בדיקת התלונות תצא נשכרת מראיית הרוחב המערכתית של גורם מקצועי שיכיר את עבודת הפרקליטות על בוריה. תמוה הדבר שבמהלך שאחת מתכליותיו המרכזיות היא הגברת אמון הציבור בפרקליטות, ננקטת גישה החותרת תחת האמון הזה ומערערת אותו.

שנית, לצערנו היועץ המשפטי לממשלה בחר שלא להכפיף את התביעה המשטרתית לביקורתו של הגוף החדש, וזאת בניגוד להמלצתו של הצוות במשרד המשפטים שהוא הקים לבחינת הנושא. הוא הסתפק גם כאן בלציין שבתוך שנה ישקול את החלת הביקורת גם על התביעה המשטרתית. פרקליטות המדינה ויתר התובעים הפועלים מכוח הסמכה במשרדי הממשלה השונים, אשר יהיו כפופים לביקורת הגוף החדש, מגישים את המיעוט הקטן של התביעות הפליליות בישראל. התביעה המשטרתית לעומת זאת מגישה כ-87% מהן. אין כל הצדקה שגוף הביקורת על התביעה הפלילית יבחן רק את קצה קצם של ההליכים הפליליים בישראל, ודווקא את אלה שזוכים ממילא לאור זרקורים ציבורי רב יותר. אם נדרשת ביקורת על עבודתם של פרקליטי המדינה, היא נדרשת מקל וחומר גם ביחס לתובעים המשטרתיים.

ההחלטה להקים את גוף הביקורת היא צעד חשוב ומבורך. מתבקש שהיועץ המשפטי לממשלה ימתח את שריריו וישלים את המתווה שגיבש באופן שיבטיח את מימוש התכליות שבהקמת גוף הביקורת.

המאמר התפרסם ב"מעריב" בתאריך 1.5.2012