הרהורים על הערכת היתכנות של רפורמות

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר העבודה
השאלה העומדת במוקד נייר זה היא: האם יש דרך לחזות את סיכויי העברתן של רפורמות במוסדות השלטון? האם ניתן להעריך מראש איזו רפורמה נידונה לכישלון ולאיזו רפורמה יש סיכוי להיות מאומצת? הנייר מבוסס על היכרות עם מחקרים על הפוליטיקה של הרפורמה בארץ ובדמוקרטיות אחרות.

הקשיים בחיזוי תוצאות המהלך
1. רוב מהלכי הרפורמה נכשלים - הכלל הוא שברוב רובם של המקרים יוזמות רפורמה יידחו. לפיכך, לא זו בלבד שהניחוש הבטוח ביותר הוא כי יוזמת הרפורמה תיכשל, אלא שמיעוט המקרים המוצלחים מקשה על מיפוי הכללים של ההצלחה.
2. ההנחה הפשוטה, ההגיונית והאלגנטית, לפיה פוליטיקאים ומפלגות יתמכו ברפורמות אשר צפויות לחזק את מעמדם הפוליטי אינה עומדת במבחן המציאות. כך למשל, חברי הכנסת בישראל נמנעו מרפורמה מתונה בשיטת הבחירות, אשר לא הייתה צפויה לפגוע בסיכוייהם של רובם הגדול להיבחר מחדש ובעצמת מפלגותיהם. מנגד, הם בחרו ברפורמה שעניינה הבחירה הישירה, אשר במבט לאחור פגעה באינטרסים של רוב תומכיה.. במילים אחרות, כיוון שהתחזית על תוצאות הרפורמה ניתנת למניפולציה היא הופכת לחלק מן המאבק לקידומה ולבלימתה ולא לבסיס איתן לחיזוי עמדות הצדדים בו. רק כאשר הולכת ומתבהרת  המציאות לאחר יישום הרפורמה - כפי שקרה לאחר אימוץ הבחירה הישירה - מתבהרים האינטרסים לאשורם. ואמנם ההצבעה על ביטול הבחירה הישירה נעשתה בהתאם לאינטרסים אישיים ומפלגתיים.
3. כפי שהאינטרס האישי או המפלגתי אינו מסייע להעריך את סיכויי הרפורמה, גם מידת ההתאמה של הרפורמה המוצעת למסורת ולתרבות הפוליטית של המדינה או למבנה החברה והמערכת הפוליטית אינה אמצעי יעיל לחיזוי של שינוי.
המסקנה היא שהיתכנות העברת רפורמה תלויה בראש ובראשונה בפעולתם של סוכני השינוי - הדרך שבה הם מציגים את הרפורמה לפוליטיקאים ולציבור (ברמת האינטרסים וברמה האינטרס הציבורי) והצלחתם בניתוב הביקורת על המצב הקיים לתמיכה בשינוי שהם מציעים. תפקידו של מכון מחקר רציני ושוחר טובות הוא להיות מוכן עם הצעות נכונות למערכת ולחברה נתונים. כאשר נוצר חלון הזדמנויות לשינוי, צריך להציג את חלופות השינוי הנכונות. ניתן כמובן להכין רפורמות ולפעול לקידומן על ידי עמותות, שדולות וקבוצות ציבוריות אחרות אשר ייצרו הזדמנויות ולחץ לקידום המהלך.

חלונות הזדמנות בפוליטיקה הישראלית
החסם הראשי לרפורמות בישראל הוא הפוליטיקה הקואליציונית המאפשרת לכל מפלגה קטנה לחסום רפורמה על ידי איום על קיצור חיי הממשלה. חלונות ההזדמנות (ברבים - כי חקיקה היא מהלך מתמשך ורב שלבי) הם אותם ימים בהם השיקול הקואליציוני נחלש. לאמור:

1. בימי ערב בחירות, שבהם לא רק שהממשלה מגיעה לסוף דרכה והשיקול הקואליציוני נחלש, אלא שחברות הקואליציה הולכות להתחרות על קהלים דומים והרפורמה מסייעת להן ל לבדל את עצמן.
2. בעת משבר קואליציוני, כאשר ממילא לא נראה כי ניתן לתקן את השבר (הצעה לשינוי שיטת הבחירות עבר בכנסת ה-11 בקריאה ראשונה על רקע משבר "מיהו יהודי" ואילו חוק הבחירה הישירה עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה בעת המשבר  הידוע בכינויו "התרגיל המסריח" שהתרחש במהלך מרץ-מאי 1990).
3. לחץ ציבורי ל"שינוי" (לא צפוי שהציבור יתמוך ברפורמה מסוימת דווקא) יכול להיות מתועל כך שרפורמה תעלה לסדר היום הציבורי ותהיה ב"עמדת זינוק" בעת שהלחץ הקואליציוני נחלש.

בקצרה, מדובר במשימה קשה, אך מאמץ מתמשך והתמדה צפויים להניב פירות. מחד גיסא, הדיפה של הצעות אשר עשויות להוביל להחמרת המצב הקיים. מאידך גיסא, אימוץ של שינויים מתאימים ואפילו רפורמות שנבחנו בקפידה ונמצאו מתאימים לשיפור המצב.