פגיעה ברשות לביטחון קהילתי היא פגיעה בביטחון הלאומי
בעיתוי תמוה במיוחד, דווקא כאשר השירותים שהיא מספקת חיוניים מתמיד ותקציב המשרד לביטחון לאומי הכפיל את עצמו – בוחרת הממשלה לסגור את הרשות לביטחון קהילתי, הגוף היחיד שמתמודד עם בעיות של אלימות וסמים בקהילה. התוצאה? פגיעה בביטחון של כולנו
במכתב שכתבו 160 ראשי רשויות לממלא מקום השר לביטחון לאומי, הם מזהירים, ובצדק, מהשלכות הקיצוץ הדרמטי בתקציב הרשות לביטחון קהילתי שעליו הוחלט.
משמעות הקיצוץ הזה בפועל היא הפסקת פעילותה של הרשות ופיטורי מרבית עובדיה: כ-1,500 עובדות ועובדים קהילתיים שפועלים ברחבי הארץ למניעה והתמודדות עם אלימות, כולל אלימות חמורה, עם התמכרות לסמים ולאלכוהול, עם מעשי בריונות וסיכון לאובדנות, ועם עוד שלל סיכונים חמורים ותופעות חברתיות שליליות לפרט ולקהילה.
הרשות הוקמה ב- 2018 בתור רכיב מרכזי במשרד לביטחון לאומי ומתוך הבנה שביטחון קהילתי ואישי הם חלק מהביטחון הלאומי. הקמתה סימנה נכונות של המדינה להשקיע באופן שגרתי במניעה ובהתמודדות עם תופעות חברתיות הרסניות באמצעות כוח מקצועי הפועל בעיקר ברמת הרשויות המקומיות.
סגירת הרשות פירושה קיצוץ בשירותים חיוניים, שאינם מותרות בחברה הישראלית. הביטחון שלנו כמדינה תלוי בביטחון ובמוגנות של כלל הקהילות המרכיבות אותה. פגיעה ברשות היא פגיעה בביטחון ישראל, וחשוב להבין שהקיצוץ יפגע במיוחד באוכלוסיות המוחלשות בישראל, שעבורם פעילות הרשות היא כל מה שיש. ללא הגנה לקהילות אלו יתעצמו הבעיות שניצבות בפני החברה הישראלית ב"יום שאחרי" - שהוא בעצם כבר כאן: פשיעה אלימה, התמכרויות, ואובדן אמון במדינה ובחברה.
הקיצוץ בעת הזו הוא חמור במיוחד, ממספר סיבות.
ראשית, המחירים החברתיים והנפשיים העצומים של המלחמה דורשים משאבים ושירותים ממשלתיים על מנת להתמודד עימם בהצלחה. בני נוער שהיו מפונים חודשים רבים מנסים למצוא מחדש את מקומם, חיילים חוזרים בטראומה משדה הקרב, המצב הכלכלי הקשה שוחק את הציבור. ההחלטה לפטר דווקא עכשיו את אנשי המקצוע שאמורים לסייע להם היא עוול. זה הזמן להשקיע בשירותים חברתיים, לא להעלים אותם.
שנית, תקציב המשרד לביטחון לאומי מעולם לא היה גבוה יותר: הוא הכפיל את עצמו כדי לתת מענה להיבטים של פעילות המשרד שנתפסים כביטחוניים, ודווקא לרשות הלאומית לביטחון קהילתי לא נשאר תקציב. מדובר ברשות היחידה בישראל שאמונה על מניעה של אלימות ועל התמודדות איתה. האם לאזרחי ישראל לא מגיע ביטחון גם בבית, בקהילה, בבתי הספר? חיסול הרשות בפועל הוא חיסול ידע מקצועי שנבנה בעמל רב לאורך שנים ולא יהיה ניתן להחזירו בנקל.
שלישית, מדובר בגזירה אמיתית שהציבור כולו ישלם עליה, וחלקים בציבור ישלמו עליה מחיר כבד במיוחד כבר בטווח הזמן המיידי. כך, למשל, ברשויות הערביות, עובדי הרשות הם קו החזית במאבק לטובת נוער בסיכון ונוער נושר ובחיזוק הקהילות ותחושת השייכות לקהילה ולמדינה. כשמפסידים במאבק הזה – ארגוני הפשע הם המנצחים הגדולים. בתקופה שבה משבר הפשיעה בחברה הערבית שובר שיאים, מספר הנרצחים גבוה יותר מאי פעם (237 נרצחים מבני החברה הערבית ב-2024 ו-54 מתחילת 2025) והאמון ברשויות בשפל – ההחלטה להפסיק את הפעילות המקצועית של מי שמתמודדים יד ביד עם המשטרה באלימות הגואה היא בלתי נתפסת.
גם תוכניות העבודה של המשרד לביטחון לאומי מתייחסות לרשות לביטחון קהילתי בתור גורם מרכזי במאבק בפשיעה. לרשויות המקומיות הערביות אין את היכולת לממן מכיסן את המאבק באלימות ובשורשי התופעות שמזינות אותה (נשירה, אלכוהול, התמכרויות). המשמעות בטווח הארוך היא אובדן שליטה מוחלט על בעיית האלימות.
ורביעית, פיטורים של 1,500 עובדי הרשות, שמשמעו פגיעה במספר גדול של משפחות בזמן מלחמה ומשבר כלכלי, בהינף יד וללא התרעה – הם ערלות לב. לא מדובר בהתייעלות ואין סיבה לחשוב שמדובר בעובדים לא נחוצים שמהווים נטל על המערכת הציבורית. מדובר בעובדים מסורים שמהווים את ליבת העבודה המניעתית ברשויות היהודיות והערביות.
אנחנו קוראים לממלא מקום השר לביטחון לאומי חיים כץ למנוע לאלתר את הקיצוץ העצום, שיוביל בפועל להפסקתה של פעילות הרשות בכל ערי ישראל ולפגיעה בקהילות שלנו.
פורסם לראשונה ב"הארץ"