קו הייעוץ לאברכים: המפלגות החרדיות נהנות מפירות השלטון אך אינן חלק מהממסד הישראלי
איך יתכן שמפלגה בכנסת מרשה לעצמה לרמוס בגלוי את חוקי המערכת שבתוכה היא פועלת? התשובה לכך היא שהמפלגות החרדיות לא רואות את עצמן כחלק מהמערכת הממסדית הישראלית. הן משחקות במגרש הפוליטי ונכנסות לממשלה, ובה בעת יכולות להתעלם מהחוק ומהפסיקה
Photo by Chaim Goldbergl/Flash90
אגדה שמספרים משגיחים שונים בעולם הישיבות החרדי מספרת כי 'ראש הפילוסופים' אריסטו, שהרצאותיו בעת העתיקה בנושא אתיקה מהוות אבן יסוד במחשבה האתית בתרבות המערב, נצפה על ידי תלמידיו אוכל כבהמה. שאלו אותו: איך אתה מתנהג באופן הסותר לחלוטין את הטפותיך? ענה להם: עכשיו אני לא אריסטו, עכשיו אני אוכל.
בחודש האחרון נדמה שהפוליטיקאים החרדים מדגימים את הדיכוטומיה הזו באופן המוצלח ביותר. בכובעם האחד הם משמשים כבעלי תפקידים במערכת המדינתית וככאלו הם נוטלים מזה ונותנים לזה מכוח החוק. בכובעם האחר הם משמשים כעסקנים קהילתיים וככאלו מסגרת החוק מהווה עבורם המלצה בלבד.
לפני כחודש פורסם באמצעי התקשורת כי מאיר פרוש המכהן כשר ירושלים ומסורת ישראל הקים קו המייעץ לבחורי ישיבות כיצד לחמוק מחובת הגיוס המוטלת עליהם לפי חוק. על פי הדברים שפורסמו, המענה בקו היעוץ שהקים פרוש לבחור הישיבה ששאל מה עליו לעשות לאחר קבלת צו גיוס, היה "לא, לא, ממש לא להתייצב!".
ביום חמישי האחרון פורסם כי מפלגת אגודת ישראל מפעילה מוקד סיוע טלפוני ובו הקלטה שבה מוסברת הדרך לעקוף את החלטת היועמ"שית לממשלה להפסקת סבסוד המעונות. לפי המפורסם, ההקלטה מציעה לנצל לאקונה בחוק הקובעת כי עסק זעיר לא חייב לדווח כל הכנסה במשך חצי שנה, וכך במשך חצי שנה יוכל האברך לזכות להנחה במעונות בהיותו מוגדר כ'בעל עסק'. המוקד אף מציע באופן ציני הממנף את המלחמה וקורבנותיה לרשום את המיזם כעסק ל"לימוד שעות ואמירת תהילים לעילוי נשמת חללים, ולרפואת הנצרכים לישועה".
נניח לרגע את שאלת החוקיות בצד, השאלה המתבקשת לכאורה היא – כיצד מפלגה בכנסת ישראל ושר בממשלה מרשים לעצמם לרמוס בריש גלי את המערכות המדינתיות שמכוחן הם פועלים? איך הם יכולים לשחק במגרש הפוליטי ולשמש כשרים בממשלה ובה בעת להתעלם בפומבי מהחוק ומהפסיקה?
התשובה לכך היא שהמפלגות החרדיות לא רואות את עצמן כחלק מהמערכת הממסדית הישראלית אלא כהתארגנות פנים קהילתית המשחקת במגרש הפוליטי הכללי. לדידן המערכת הפוליטית אינה אלא כלי להשגת מטרות קהילתיות וככזו היא לא גוררת שום מחויבות למערכת המדינתית-פוליטית.
מימי ראשית המדינה מתנהל ויכוח פנים חרדי האם ניתן לשתף פעולה עם המדינה הציונית וליהנות ממשאביה ובכל זאת לשמר זהות חרדית מתבדלת. הרב מבריסק שכיהן כגדול הדור הליטאי במחצית השניה של שנות ה-50 של המאה העשרים התנגד בכל תוקף לשיתוף פעולה ולנטילת תקציבים מהמערכת המדינתית ואף כינה זאת "מסירת מפתח התורה בידי מפריה ולוחמיה". אולם תלמידו, הרב שך, הכריע כפי שניסח זאת אחד הכותבים בעיתון המודיע בשנת תשכ"ט: [עמדתי היא כעמדת רבנים] "אשר יחסם אל הציונות הייתה שלילה מוחלטת, ועם כל זאת מיום קום המדינה הייתה [היה] כל פעולתם לפעול בתוך המדינה ולנצלה ככלי וכאמצעי להרבות פעלים לתורה". ההתנהלות של המפלגות החרדיות בחודש האחרון מוכיחה כי מבחינה היסטורית-מעשית הצדק היה עם הרב שך וסיעתו. אם מוכנים להתעלם מהקושי המוסרי הכרוך בכך, ניתן לשבת בנינוחות על כיסא שר בממשלה ולאכול בכל פה מפירות המדינה, ולמרות זאת להמשיך ולהישאר אריסטו-חרדי לכל דבר ועניין.
פורסם לראשונה במקור ראשון