התגובות החרדיות לאסון מירון מצביעות על חיזוק הסולידריות בקהילה
ניתוח שנערך מיד לאחר האסון העלה תגובות מגוונות שכללו הבעת אבל וצער, חרדה או חשש וכן חיפוש סיבה דתית או רוחנית להתרחשותו. התברר שבעתות משבר התאחדה הקהילה סביב עצמה והגדרתה העצמית התחזקה, למרות גודלה ושונותה.
Photo by David Cohen/Flash90
במחקר שבו בחנו את תגובתם של חרדים לאסון מירון ב-2021 עשינו ניסיון ראשוני מסוגו למפות את קשת התגובות האפשריות לאסון אזרחי, תוך שימוש במדגם גדול במיוחד ומייצג של הקהילה החרדית. לשם כך השתמשנו בשיטת ניתוח איכותנית-קונסטרוקטיביסטית, וביצעו ניתוח קטגורי של יותר מאלף תגובות מילוליות לסקר אינטרנטי שנערך מיד לאחר האסון. הניתוח העלה מודל תיאורטי-קטגורי המצביע על שלושה סוגים עיקריים של תגובות.
התגובות השכיחות ביותר של חרדים לאסון הן תגובות רגשיות, ביניהן תגובות מוכוונות עבר, כמו הבעת אבל וצער, לעומת תגובות מוכוונות עתיד, כמו חרדה או חשש. סוג אחר של תגובות הוא תגובות אזרחיות, רציונליות. גם ביניהן קיימת חלוקה פנימית בין תגובות מכוונות עבר, המחפשות אשמים, לבין תגובות מכוונות העתיד שהציעו שיפורים בכדי שאירוע שכזה לא יישנה.
הסוג השלישי הוא תגובות דתיות ורוחניות, הן מחולקות לשלושה אשכולות משנה: אשכול דתי-מסורתי, העוסק בחשבון נפש דתי, שבמסגרתו יש ניסיון לחיפוש סיבה דתית לאסון , ויש אף שתפסו אותו כעונש קולקטיבי משמיים (עבר), או מוצע חיזוק דתי על מנת למנוע הישנותו של אסון (עתיד). האשכול השני הוא רוחני-טרנסצנדנטי: גם הוא רואה את האסון כמסר שמיימי, אך הוא איננו עוסק בתיקון המעשים הדתיים, אלא בהתלבטות בשאלות אמוניות (מוכוון עבר) כשחלק מהתגובות כוללות אמירות דטרמיניסטיות על כך שלא היה ניתן למנוע את האסון, היות שהוא תלוי ברצון שמים. באשכול זה קיימות גם תגובות מוכוונות עתיד, של חיפוש רוחני וציפייה לנחמה וגאולה.
את האשכול השלישי כינינו "חברתי-רוחני", משום שהוא משתמש במודל המסורתי של חיפוש סיבה רוחנית-דתית לאסון, או הפקת לקחים, אך מתמקד בעוולות חברתיות ומוסריות, ומצביע עליהן כסיבה לאסון (עבר), סיבה רוחנית כמובן, או קורא להפקת לקחים במישור החברתי כדרך למניעת אסונות דומים (עתיד). את התגובות המתמקדות בסיבות כינינו 'קלקול עולם', ולמתמקדות בעתיד קראנו 'תיקון עולם'. אנו משערים כי אשכול זה צמח על חשבונו של חשבון הנפש הדתי, שאמנם מעוגן במקורות היהודים. יחד עם זאת, מספר התגובות החברתיות-רוחניות גדול בהרבה ממספר התגובות העוסקות בחשבון נפש דתי קלאסי, וזה אומר דרשני.
התחקות אחר 'סיבה' לאסון היא תגובה אנושית מתבקשת, אך המישור שבה היא מתקיימת משתנה מאדם לאדם, ומתרבות לתרבות. מה שהוביל אותנו למחקר היא ההשערה כי אצל אנשים דתיים נמצא שיעור גבוה של תגובות דתיות-אמוניות לאסון. ואכן, מצאנו כי חלק משמעותי מתגובותיהם של חרדים לאסון היו תגובות דתיות ורוחניות בווריאציות שונות.
עם זאת, עיון בממצאים מציף כמה נקודות הראויות להעמקה. נראה למשל כי בתגובות הרגשיות ובתגובות האזרחיות ההתייחסות לעבר הייתה רבה יותר מההתייחסות לעתיד, וזאת בעוד שבתגובות הדתיות והרוחניות, קטגוריות העתיד גדולות יותר. ממצא זה עשוי לסמל נטייה לתעל את הכאב בצורה חיובית לכיוון מעשי ואקטיבי, ולאפשר, גם במישור הדתי, פעולה המספקת תחושה של חוללות ומסוגלות עצמית. דרך מחקר זה ניתן ללמוד על התמודדותן של קהילות דתיות אחרות עם אסונות אזרחיים. כמו כן, מחקר זה עשוי לסייע במיפוי עתידי של תגובות לאירועים דומים ונקודות מבט עליהם.
עוד נראה כי האסון הוביל לחיזוק הקהילה ותחושת הסולידריות שבה, למרות גודלה ושונותה. במאמר כינינו את הקהילה החרדית כ'קהילה מדומיינת' (Imagined Community), היות שמקהילה קטנה היא הפכה, בשבעים השנים האחרונות, לקהילה הכוללת מעל מיליון חברים, ומורכבת מזרמים ותתי-זרמים רבים ומגוונים, אשר לעתים אין דמיון ביניהם, וכן שוליה מתרחבים בהתמדה. לפיכך, השונה רב בה על השווה, וניתן לערער על הגדרתה כ'קהילה'. עם זאת, בעתות משבר, כמו באסון מירון, הקהילה מתאחדת סביב עצמה ומחזקת את תחושת הקהילתיות, כפי שמצאנו במחקר. באופן זה, ההגדרה העצמית של הקהילה כקהילה מתחזקת מבפנים.
המאמר פורסם לראשונה ב"מקור ראשון". הוא מבוסס על מאמר משותף עם דוד פישהוף, שפורסם השנה:
Gado, Tehila, and David Fishof. 2023. "Spectrum of Response Styles in a Religious-Orthodox Community to Civilian Disasters: The Responses of the Haredi Community to the Meron Crowd Crush (2021) as a Case Study" Religions 14, no. 3: 294. https://doi.org/10.3390/rel14030294