ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | קבורת שדה לכל המעוניין
הקצאת שטחים לקבורת שדה ומתן אפשרות לקבורה חינם באופן זה יסיגו לאחור את יתר פתרונות הקבורה ויגזלו שטחים שיועדו לצרכים אחרים.
Photo by Momo Estudi/Shutterstock
סעיף 106 בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה קובע כי "קבורת שדה" תתאפשר לכל אדם שיחפוץ בכך ומבטא שינוי מגמה במדיניות ההקצאה לשטחי קבורה בישראל. המחסור בקרקע בישראל הוא תוצאה של הגידול באוכלוסייה, הצורך בהקצאת שטחים נוספים לבנייה וכן בשמירה על שטחים ירוקים. הקצאת שטחים נוספים לקבורה, הקצאת קרקע שלא ניתן יהיה לשנות לעולם, תבוא בהכרח על חשבון צרכים אחרים: מגורים, תעסוקה או שטחים ירוקים. זוהי היענות לצורכי המתים על חשבון צורכי החיים.
בישראל נפטרים מדי שנה כ-44,000 איש. כ-12,400 דונם משמשים לקבורה. עד כה נקברו בישראל מאז קום המדינה כשני מיליון איש בלבד, רק כרבע מתושביה שעתידים להיקבר בה ב-75 השנים הבאות. כבר בשנת 2004 התקבלה החלטת ממשלה (2511) ולפיה לפחות 50% מהשטחים המיועדים לקבורה ישמשו לקבורה רוויה, שהיא חסכונית יותר בקרקע מארבעת המטרים הנדרשים לכל נפטר בקבורת שדה. דו"ח מבקר המדינה משנת 2020 מתח ביקורת על המשרד לשירותי דת שלא עמד ביעדים שקבעה הממשלה והזהיר ממחסור במקומות קבורה בעתיד (רק כ-21% מהנקברים בשנים 2017-2015 נקברו בקבורה רוויה).
בשנת 2017 נדרש המשרד לשירותי דת למציאת פתרונות חלופיים התואמים לגישות האורתודוכסיות, וביניהם קבורת מכפלה (קבורה של זוג או משפחה זה מעל זה בקבר עמוק), קבורת סנהדרין (קבורה בכוכים בקיר), קבורת רמה (קבורה במבנה רב-קומות) וקבורת על (העמקת קבר בדיעבד לקבורת מכפלה). באלה ניתן לקבור בין פי 2.5 לפי 5 מתים בדונם (כ-600 מתים בקבורת מכפלה, כ-750 בקבורה רמה וכ-1,300 בקבורת סנהדרין) לעומת כ-250 הנקברים בדונם בקבורת שדה. בנוסף, בקבוצת יבנה קברו השנה לראשונה ב"קבורת ארץ ישראל" ("ליקוט עצמות" לתא קטן לאחר שנה מקבורת השדה) שהיתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד והיא חסכונית בקרקע (כ-3,500 מתים לדונם), זולה וידידותית לסביבה.
יתר על כן, יצירת ההיענות של משפחות הנפטרים לקבורה הרוויה נוצרה בעזרת תמריץ כלכלי: בעוד שהקבורה הרוויה ניתנה חינם על חשבון הביטוח הלאומי או בזול יחסית (בקנייה בחיים או בהעדפה של בית עלמין מסוים), קבורת השדה (במקומות שבהם היתה אלטרנטיבה של קבורה רוויה) עלתה ממון רב.
סעיף 34 להסכם, שמבטיח קבורת שדה חינם לכל דורש, פוגע במוטיבציה העיקרית של משפחות הנפטרים לבחור בקבורה הרוויה. התמריץ הכלכלי הוא בעייתי בפני עצמו, שכן הוא הופך את קבורת השדה זמינה רק עבור מי שיכולים לשלם עבורה. אולם, סעיף 34 להסכם הקואליציוני המציע אפשרות של קבורת שדה לכל המעוניין משמעותו הסגה לאחור של כל הפתרונות החלופיים והרחבה בפועל של השטחים המיועדים לקבורה על חשבון צרכים אחרים, החלטה שתפגע בכלל הציבור.