סקר מיוחד כנס דת ומדינה: 70% אינם רואים כיהודים את מי שנולדו לאב יהודי ולאם לא יהודייה

אם הייתה תחבורה ציבורית בשבת כמה מהציבור היהודי היו משתמשים בה, מהו האמון במוסדות הדת השונים, האם ישנה העדפה ברורה לקבורה דתית וכמה מהנשים נוהגות לטבול במקווה.

עיקרי הממצאים:

מסקר עומק שנערך במסגרת שנתון דת ומדינה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הכנס השנתי של התכנית לדת ומדינה שמתקיים היום (ד'), עולה כי 70% מהציבור היהודי בישראל אינם רואים כיהודים את מי שנולד לאב יהודי ולאם לא יהודייה, לעומת 26% הרואים בהם יהודים, ו-4% שאינם יודעים. מפילוח הנתונים לפי הגדרה דתית עולה כי ככל שהציבור חילוני יותר, הרי שהוא רואה את הילדים לאב יהודי כיהודים, ועם זאת ישנו רוב קטן (50% לעומת 44%) בקרב הקבוצה החילונית שאינם רואים אנשים אלו כיהודים.

את הסקר, ערכו החוקרים, אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז, בסיוע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, בקרב 1,230 מרואיינים, וטעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 2.85%.

לדברי החוקרים, "התמונה המצטיירת מעניינת וקצת סותרת. מצד אחד הנתונים מראים כי הציבור היהודי מרבה לבלות, לקנות ולצרוך תרבות בשבת. מצד אחר העמדות הזהותיות בסוגיות של גיור, קבורה וכיוצא בזה מסורתיות למדי".

בנוסף, נמצא בסקר כי היחס של הציבור היהודי לגיור הלא אורתודוקסי הוא אמביוולנטי: 44% מהיהודים אינם רואים את מי שהתגייר כך כיהודי, 40% רואים אותו כיהודי, כאשר 16% אינם יודעים.

גם בשאלה זו ניתן לראות מדרג ברור לפי ההגדרה הדתית. בקרב הציבור החילוני ניתן לראות רוב ברור (67% לעומת 18%) הרואים במתגיירים אלה כיהודים, בעוד בשאר הקבוצות הדתיות יש רוב לאלו שאינם רואים בהם יהודים. בסדר יורד, בקרב הציבור המסורתי הלא דתי 36% רואים במתגיירים אלו יהודים, בקרב הציבור המסורתי הדתי 17%, בקרב הציבור הדתי 5% בלבד ובקרב הציבור החרדי 2% בלבד רואים במתגיירים אלו יהודים.

כמו כן, עולה כי רוב ניכר בקרב הציבור היהודי במדינה נותן אמון מלא בגיור האורתודוקסי הנערך בצה"ל. 69% מהציבור היהודי רואים במתגיירים יהודים, 16% בלבד סבורים כי הם אינם יהודים ו-16% ענו כי אינם יודעים. מלבד הציבור החרדי, שרק 6% ממנו מכיר בגיורים הנערכים בצה"ל, בשאר הקבוצות הדתיות במדינה ישנו רוב הרואה במתגיירים בצה"ל כיהודים.

אדם שנולד לאב יהודי ולאם לא יהודייה: האם הוא נחשב יהודי לדעתך? (%, מדגם יהודים)

 

בילוי ותחבורה ציבורית בשבת:

72% מהיהודים בישראל מבלים בשבת בים או הבריכה.  לצד זאת, 67% יוצאים לבתי קפה ומסעדות בשבת, 65% מבצעים פעילות ספורטיבית ו-61% מבלים במופעי תרבות (מוזיקה/תיאטרון/מוזיאונים). בנוסף, 37% ציינו שהם צופים במשחקי ספורט במקום התרחשותם בשבת.

רוב הישראלים גם נוהגים לבצע קניות בשבת: 59% קונים מזון, ו-58% מבצעים קניות לבית ולצרכים אישיים.

דפוסי בילוי וקניות של יהודים בשבת: "תמיד", "לעתים קרובות" או "לעתים רחוקות", (%)

 

תחבורה ציבורית: מבין כלל הציבור היהודי בישראל, 43% בטוחים או חושבים שהיו משתמשים בתחבורה ציבורית בשבת אם הייתה להם את האפשרות, בעוד 52% בטוחים או חושבים שלא היו עושים בכך שימוש. החוקרים מציינים כי הסקר פנה לבני 18 ומעלה, וייתכן שבקרב נערים ונערות, שמלכתחילה הביקוש שלהם לתחבורה ציבורית גבוה יותר משל מבוגרים, המענה היה מעט שונה.

בחלוקה לפי רמת דתיות, 75% מהחילונים בטוחים או חושבים כי אם הייתה תחבורה ציבורית בשבת הם היו משתמשים בה, וכך גם 42% מהמסורתיים לא דתיים ו-9% בלבד מהמסורתיים הדתיים. בקרב חרדים ודתיים ענו כמעט כלל המשיבים בשלילה.

אם הייתה פועלת תחבורה ציבורית בשבת, האם אתה חושב שהיית משתמש בה? (%, יהודים)

 

אמון במוסדות הדת:

בסקר נמצא כי מבין מוסדות הדת היהודיים האמון הגבוה ביותר של הציבור הוא בשני מוסדות מקומיים: בחברה קדישא (45%) וברבני הערים (38%). אחרי כן, בסדר יורד, הרבנות הראשית (34%), בתי הדין הרבניים (32.5%), המועצות הדתיות (28%), ובתחתית המשרד לשירותי דת (24%).

על פי נתוני הסקר, ניתן לראות כי לציבור הדתי יש אמון גבוה מאוד בכל מוסדות הדת הארציים, בעוד שלציבור החילוני אמון נמוך מאוד במוסדות אלה, כאשר הציבור המסורתי נמצא בתווך. בציבור החרדי ישנם הבדלים גדולים בין המוסדות השונים: בתי הדין הרבניים זוכים לאמון גבוה (67%), הרבנות הראשית מקבלת אמון בינוני (47%) והמשרד לשירותי דת זוכה לאמון נמוך (23%).  

בהשוואה לנתונים אלה, בולט האמון של הציבור הערבי בבתי הדין הדתיים שלו, הגבוה פי שניים מהאמון של הציבור היהודי בבתי הדין הרבניים (64%), ובאופן כללי, הוא גבוה בהרבה מהאמון של הציבור היהודי בכלל מוסדות הדת היהודיים.

נותנים די הרבה והרבה מאוד אמון במוסדות הדת, לפי הגדרה דתית (%, מדגם יהודים)

 

אמון בבתי המשפט לענייני משפחה לעומת בתי הדין הרבניים:

הציבור היהודי חלוק בנוגע לאמון בבתי המשפט לענייני משפחה אל מול בתי הדין הרבניים, 38% לעומת 32.5% בהתאמה. גם בבתי המשפט לענייני משפחה, לציבור הערבי יש אמון גבוה יותר מאשר לציבור היהודי (49%), אך כאמור האמון בבתי הדין הדתיים גבוה הרבה יותר (64%).

בחלוקה לפי הקבוצות השונות בקרב האוכלוסייה היהודית, הציבור הדתי מוביל בשיעור האמון בבתי הדין הרבניים עם 69% לעומת 45% בבתי המשפט לענייני משפחה, אחריו הציבור החרדי עם 67% אמון בבתי הדין הרבניים לעומת 13.5% בלבד בבתי המשפט לענייני משפחה, הציבור המסורתי-דתי עם 58% אמון בבתי הדין הרבניים לעומת 46% בבתי המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, בקרב הציבור המסורתי הלא דתי והחילוני התמונה מתהפכת (בהתאמה: 28% אמון בבתי הדין הרבניים לעומת 42% בבתי המשפט לענייני משפחה; ו-10% אמון בלבד בבתי הדין הרבניים לעומת 38% בבתי המשפט לענייני משפחה).

נותנים די הרבה והרבה מאוד אמון בערכאות שיפוטיות דתיות ואזרחיות העוסקות בדיני משפחה, לפי לאום (%)

 

טבילה במקווה:

ברקע קמפיין הנידה, שנערך לאחרונה ברשתות החברתיות, בקרב כלל הנשים היהודיות הנשואות בהווה ו/או בעבר, נמצא כי 35% טובלות במקווה בקביעות לפי ההלכה, 11% טובלות במקווה מדי פעם אך לא בקביעות, 43% טבלו במקווה רק פעם אחת לפני החתונה, ו-11% מעולם לא טבלו במקווה.

מרבית החרדיות והדתיות-לאומיות טובלות במקווה באופן קבוע, ואילו בציבור המסורתי הנתונים מגוונים יותר: 57% ממי שהגדירו עצמן 'מסורתיות-דתיות' טובלות באופן קבוע לפי ההלכה, ועוד 19% טובלות מדי פעם, אך לא בקביעות. בקרב המוגדרות 'מסורתיות-לא דתיות' 19% טובלות באופן קבוע לפי כללי ההלכה ו-19% מדי פעם, אך לא בקביעות. מנגד, בקרב הנשים החילוניות רק מיעוט קטן (5%) טבלו במקווה מעבר לחתונה, 65% טבלו לפני החתונה ו-30% מעידות כי מעולם לא טבלו במקווה. החוקרים מציינים כי נתון זה מעניין במיוחד מאחר והרבנות הראשית הציבה תנאי במסגרת הליך רישום נישואין בישראל כי הכלה תטבול לפני החתונה במקווה.

דפוסי טבילה במקווה של נשים יהודיות נשואות בהווה/בעבר, לפי הגדרה דתית (%)

 

קבורה:

65% מהציבור היהודי, כמעט שני שלישים, מעדיפים קבורה דתית, 12% קבורה אזרחית ו-5% מעדיפים את שריפת גופתם. כחמישית (19%) לא ידעו להשיב על השאלה או שאמרו שאין להם העדפה.

הסקר מצא כי הציבור היחיד שניתן לראות גיוון במענה שלו בסוגיה זו הוא הציבור החילוני, שבקרבו שליש העדיפו קבורה דתית, כרבע (24%) קבורה אזרחית, 10% שריפת גופה, ושיעור גבוה של שליש נוספים לא ידעו או שלא הייתה להם העדפה. בקרב שאר האוכלוסייה יש העדפה ברורה לקבורה דתית.

העדפות הציבור היהודי בנושא הקבורה, לפי הגדרה דתית (%)