מקדמות לבחירות

לאחר הגשת הרשימות, מהו גובה המימון להן זכאיות המפלגות, כיצד מתמרצת השיטה מפלגות מכהנות ויוצרת מועדון סגור, ומה ניתן לעשות. מאחורי המקדמות לבחירות.​

לפי חוק מימון מפלגות, מפלגות שהגישו רשימות לבחירות יכולות לקבל מקדמות מאוצר המדינה. החוק, שנחקק ב-1973 לאחר שהמפלגות לא הצליחו לגייס מספיק כסף מהציבור, מעניק למפלגות קיימות מימון נדיב. עבור מפלגה שמכהנת בכנסת, גובה המקדמה מושפע ממספר חברי הכנסת שהמפלגה ייצגה כמה ימים לאחר פיזור הכנסת – הוא 70% מיחידת מימון עבור כל חבר כנסת כזה (יחידת מימון, לאחר שהועלתה ממש לפני פיזור הכנסת, שווה 1.6 מיליון ש"ח, כך ש-70% ממנה הוא 1.12 מיליון ש"ח).

בסך הכל זכאיות המפלגות למימון אוטומטי של לא פחות מ-145 מיליון שקל. הסכומים הם אלו:
הליכוד - 32.48 מיליון ש"ח
יש עתיד - 19.04 מיליון ש"ח
המחנה הממלכתי (כחול לבן+תקווה חדשה) - 15.68 מיליון ש"ח
ש"ס - 9.9 מיליון ש"ח
העבודה - 7.84 מיליון ש"ח
ימינה/הבית היהודי - 7.84 מיליון ש"ח (המקדמות הן בזכות ימינה ולא בזכות הבית היהודי, שאינה מיוצגת בכנסת)
יהדות התורה (אגודת ישראל + דגל התורה) - 7.84 מיליון ש"ח
ישראל ביתנו - 7.84 מיליון ש"ח
הציונות הדתית (הציונות הדתית+עוצמה יהודית+נעם) – 7.84 מיליון ש"ח
מרצ - 6.72 מיליון ש"ח
חד"ש-תע"ל – 5.6 מיליון ש"ח.
רע"מ – 4.48 מיליון ש"ח
בל"ד – 1.12 מיליון ש"ח

רשימות שמיוצגות על ידי פחות מ-10 חברי כנסת – כולן חוץ מהליכוד, יש עתיד והמחנה הממלכתי – יכולות לקבל מקדמה כאילו היו להן 10 מנדטים, כלומר 11.2 מיליון ש"ח. זאת, בכפוף לערבות בנקאית על ההפרש בין הסכום המגיע להן לפי מספר המנדטים שלהן לבין 11.2 מיליון ש"ח.

רשימות ומפלגות שאינן מיוצגות בכנסת אינן זכאיות באופן אוטומטי למקדמה. אבל הן יכולות לקבל מקדמה בסכום של עד 10 יחידות מימון (לפי התיקון שנעשה ממש לפני פיזור הכנסת; לפני התיקון, היה מדובר רק על 70% מ-10 יחידות מימון), כלומר עד 16 מיליון ש"ח, בכפוף לערבות בנקאית.

חשוב להדגיש כי המקדמות הן לא "מתנה", והמפלגות יצטרכו להחזיר אותן לאחר הבחירות.

אם הן נבחרו לכנסת, המקדמות מוחזרות מכספי מימון הבחירות שהן מקבלות, ובמקרה הצורך – גם מכספי המימון השוטף שהן מקבלות מאוצר המדינה מדי חודש.

אם הן לא נבחרות לכנסת – אם מדובר במפלגה שסיפקה ערבות בנקאית, הרי שהערבות מחולטת. כך חולטו בעבר ערבויות למפלגות כמו יחד (בבחירות 2015) והימין החדש וגשר (בבחירות 2019 א').

אם מדובר במפלגה שלא סיפקה ערבות (משום שהיא כיהנה בכנסת היוצאת) אך לא נבחרה לכנסת – המפלגה מחויבת להחזיר את הסכום, ואפשר לנכות אותו מכל סכום המגיע לה לפי החוק. יו"ר הכנסת נדרש להודיע לשרי הפנים, האוצר והמשפטים על חוב שלא הוחזר.

מפלגות חדשות נפגעות משיטת מימון הבחירות

כפי שאפשר לראות, מנגנון המקדמות פוגע במיוחד במפלגות חדשות, שאינן מיוצגות בכנסת: בעוד המפלגות המכהנות בכנסת מקבלות מיליוני שקלים באופן אוטומטי לניהול הקמפיין שלהן, מפלגות חדשות נדרשות לצורך כך לגייס ערבויות (או תרומות). בקרב המפלגות החדשות, הוא פוגע במיוחד במפלגות שאין להן תומכים עשירים, ולכן יתקשו לגייס ערבויות בסכומים גבוהים.

מצד שני, ברור שהמדינה לא יכולה להעניק מקדמות באופן אוטומטי, ללא כל ערבויות וביטחונות, לכל מפלגה שמתמודדת בבחירות – הן משום ההוצאה הכספית (סביר שערבויות שיינתנו כך למפלגות חדשות שלא ייבחרו לכנסת – לא יוחזרו לעולם), והן משם שהדבר יעודד התמודדות של אינספור מפלגות חסרות כל סיכוי להיבחר. היא אכן מעניקה מקדמות אוטומטיות כאלה למפלגות שמכהנות בכנסת, אבל יש לכך רציונל – יש סבירות גבוהה שמפלגות ותיקות ישובו וייבחרו לכנסת, וכך יוכלו להחזיר את המקדמות מכספי המימון שהן יקבלו.

פתרון אפשרי הוא לקבוע מנגנון של matching ("מימון תואם"), הקיים למשל בגרמניה. לדוגמה, אפשר לקבוע שכל מפלגה חדשה שהצליחה לגייס מתרומות סכום כולל מסוים – נגיד מיליון ש"ח – תזכה למקדמה בסכום זהה מהמדינה, ללא צורך בערבות. זאת, משום שמפלגה כזו הוכיחה שהיא פעילה בשטח ושיש לה קהל תומכים משמעותי – כלומר, שהיא מפלגה רצינית, שיש לה לפחות סיכויים מסוימים להיבחר לכנסת, ושבכל מקרה צריך לסייע לה להתמודד ברצינות על קולות הבוחרים (כפי שהמדינה אכן מסייעת למפלגות ותיקות).

חיסרון נוסף במנגנון הקיים של מקדמות הוא יצירת סכנה ליצירת קשרי הון-שלטון פסולים, כתוצאה מכך שבעלי הון יעמידו ערבויות גבוהות לטובת מפלגות חדשות (במיוחד כאלו הצפויות להיבחר לכנסת). בהקשר זה חשוב לציין שבישראל יש מגבלות חמורות למדי על סכום התרומה המותר למפלגה (בשנת בחירות – עד 2,400 ש"ח למפלגה המכהנת בכנסת, ועד 12,000 ש"ח למפלגה שאינה מכהנת בכנסת). לעומת זאת, אין כל מגבלה על סכום הערבות שאזרח יכול להעמיד למפלגה – ואכן, בעבר העמידו בעלי הון ערבויות בשווי מיליוני ש"ח לטובת מפלגות חדשות כמו יש עתיד, כולנו וחוסן ישראל (כחול-לבן). יש לפיכך לשקול להגביל את סכום הערבות שאדם יכול להעמיד למפלגה. אמנם אין לקבוע סכום נמוך מדי, שיקשה על מפלגות חדשות לגייס סכום כולל משמעותי של ערבויות (הנחוץ כאמור לצורך קבלת מקדמות) – אבל בלי ספק, המצב שבו אדם בודד מעמיד ערבות בסך מליוני ש"ח למפלגה חדשה אינו סביר.