הכרזה אוניברסלית על הדמוקרטיה

יום הדמוקרטיה הבינלאומי יחול כמדי שנה ב-15 לספטמבר, בהמשך להכרזת האו"ם בנושא שאותה תרגמנו לצורך הנגשה לכלל הציבור. מסקירה המבוססת על מדדים בינלאומיים, נמצא שלנו בישראל יש סיבה להתגאות בדמוקרטיה שלנו אך כמובן אל לנו לנוח על זרי הדפנה.

ההכרזה התקבלה על ידי מועצת האיגוד הבין פרלמנטרי בישיבתה ה-161
(קהיר, 16 בספטמבר 1997)

מועצת האיגוד הבין פרלמנטרי של האו"ם (IPU),

באשרה שוב את מחויבותו של האיגוד הבין פרלמנטרי לשלום ולפיתוח ובהיותה משוכנעת שחיזוק תהליך הדמוקרטיזציה והמוסדות המייצגים יתרום רבות לקידום מטרות אלה,

באשרה שוב גם את ייעודו ומחויבותו של האיגוד הבין פרלמנטרי לקדם את הדמוקרטיה ולהקים מערכות פלורליסטיות של ממשל ייצוגי בעולם, ובשאיפתה לחזק את פעולתה המתמשכת והמגוונת בתחום זה,

בהכירה בכך שלכל מדינה יש זכות ריבונית לבחור ולפתח באופן חופשי, בהתאם לרצון אזרחיה, את המערכות הפוליטיות, החברתיות, הכלכליות והתרבותיות שלה ללא התערבות מצד מדינות אחרות, בהתאם לנאמר במגילת האומות המאוחדות,

בהכירהגם בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שהתקבלה ב-10 בדצמבר 1948, באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות ובאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שהתקבלו ב-16 בדצמבר 1966, באמנה בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית שהתקבלה ב-21 בדצמבר 1965 ובאמנה בדבר ביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים שהתקבלה ב-18 בדצמבר 1979,

ואף בהכירה בהכרזה בדבר קריטריונים לבחירות חופשיות והוגנות שקיבלה במרץ 1994 ואישרה בה שבכל מדינה, סמכות הממשל נובעת אך ורק מרצונם החופשי של האזרחים כפי שהוא מתבטא בבחירות אמת חופשיות והוגנות,

ובהתייחסה לסדר היום לקידום דמוקרטיזציה שהוצג ב-20 בדצמבר 1996 על ידי מזכ"ל האו"ם בפני המושב ה-51 של העצרת הכללית של האו"ם,

מקבלת בזאת את ההכרזה לכל באי עולם על הדמוקרטיה להלן, וקוראת לממשלות ובתי נבחרים ברחבי העולם להעמיד אותה לנגד עיניהם:

חלק ראשון - עקרונות הדמוקרטיה

1. הדמוקרטיה היא אידאל אוניברסלי והיא גם מטרה המבוססת על ערכים המשותפים לעמים בכל העולם, גם אם הם שונים זה מזה תרבותית, פוליטית, חברתית וכלכלית. הדמוקרטיה היא, אם כן, זכות אזרחית בסיסית שיש לקיים בתנאים של חופש, שוויון, שקיפות ואחריות, תוך התחשבות בריבוי הדעות ובאינטרס של המערכת השלטונית.

2. הדמוקרטיה היא אידאל שיש לשאוף אליו אך היא גם צורת ממשל שיש ליישם באופנים המשקפים את מגוון החוויות ואת המאפיינים התרבותיים הייחודיים תוך שמירה על העקרונות, הנורמות והסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים. משום כך היא נמצאת בשיפור תמידי ותמיד אפשר לשפר אותה, וקצב ההתקדמות של השיפור תלוי בגורמים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים רבים ושונים.

3. כאידאל, מטרות הדמוקרטיה העיקריות הן לשמר ולקדם את כבוד האדם וזכויותיו הבסיסיות, להשיג צדק חברתי, לתמוך בפיתוח כלכלי וחברתי של הקהילה, לחזק את לכידות החברה ולשמור על השקט הלאומי וליצור אקלים נוח לשלום בינלאומי. כצורת ממשל, הדמוקרטיה היא הדרך הטובה ביותר להשיג מטרות אלה, והיא גם המערכת הפוליטית היחידה שמסוגלת לתקן את עצמה.

4. השגת דמוקרטיה מחייבת שותפות אמת בין גברים ונשים בניהול ענייני החברה, עבודה שוויונית, השלמה הדדית, והפיכת ההבדלים בין הצדדים למקור להעשרה.

5. מצב של דמוקרטיה מבטיח שתהליכי תפיסת השלטון, ההחזקה בשלטון והחלפת השלטון יאפשרו תחרות פוליטית חופשית, ינבעו מהשתתפות פתוחה, חופשית ולא מפלה של האזרחים ויתנהלו בהתאם ללשון החוק ורוחו.

6. אי אפשר לנתק את הדמוקרטיה מהזכויות המפורטות במסמכים הבינלאומיים המוזכרים במבוא. משום כך יש ליישם את הזכויות האלה בפועל, ולהחיל בהתאמה חובות אישיות וקולקטיביות.

7. הדמוקרטיה מושתתת על עליונות החוק ועל מימוש זכויות האדם. במדינה דמוקרטית, איש אינו עומד מעל החוק וכולם שווים בפני החוק.

8. שלום ופיתוח כלכלי, חברתי ותרבותי הם תנאים לקיום דמוקרטיה ובה בעת הם גם פירות הדמוקרטיה. אם כן, השלום, הפיתוח, כיבוד שלטון החוק, הציות לחוקים וזכויות האדם תלויים אלה באלה.

חלק שני - המרכיבים והפעולה של ממשל דמוקרטי

9. הדמוקרטיה מבוססת על קיומם של מוסדות מסודרים ומתפקדים, על גוף של תקנים וכללים, ועל היכרות מעמיקה של החברה ככלל עם זכויותיה וחובותיה.

10. ייעודם של המוסדות הדמוקרטיים הוא למתן מתיחויות ולשמור על איזון בין הצרכים הסותרים של הגיוון והאחידות, של הפרט והקולקטיב, כדי לחזק את הלכידות והסולידריות החברתית.

11. הדמוקרטיה מושתתת על זכותו של כל אדם להשתתף בניהול ענייני הציבור; לשם כך דרושים מוסדות מייצגים בכל הרמות, ובפרט פרלמנט המייצג את כל שכבות החברה, שניתנו לו הסמכויות והאמצעים הדרושים כדי לבטא את רצון העם על ידי חקיקה ופיקוח על פעולות הממשלה.

12. המרכיב המרכזי במימוש הדמוקרטיה הוא קיום בחירות חופשיות והוגנות במרווחי זמן קבועים כדי לאפשר ביטוי של רצון העם. הבחירות חייבות להיות מבוססות על הצבעה כללית, שוויונית וחשאית. הצבעה כזאת מאפשרת למצביעים לבחור את נציגיהם בתנאי שוויון, פתיחות ושקיפות המעודדים תחרות פוליטית. לשם כך חיוני לשמור על הזכויות האזרחיות והפוליטיות ובפרט על הזכות להצביע ולהיבחר, על חופש הביטוי וההתאספות, על זכות הגישה למידע ועל הזכות להתאגד במפלגות פוליטיות ולבצע פעילויות פוליטיות. יש לפקח על ההתארגנות, הפעילויות, הכספים, המימון והאתיקה של המפלגות ללא משוא פנים, כדי להבטיח שהתהליכים הדמוקרטיים יהיו הוגנים.

13. אחד מתפקידיה החשובים של המדינה הוא לוודא שאזרחיה נהנים מהזכויות האזרחיות, התרבותיות, הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות. כלומר, ממשל יעיל, הגון ושקוף, שנבחר באופן חופשי ומנהל באחריות את ענייני הציבור, הוא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה.

14. האחריות כלפי הציבור חיונית לדמוקרטיה והיא חלה על כל מי שנבחר או מונה לתפקיד ציבורי, ועל כל הרשויות הציבוריות ללא יוצא מן הכלל. האחריות כלפי הציבור כוללת את זכות הציבור לגשת למידע על פעילויות הממשל ואת זכות הציבור לעתור נגד הממשל ולפנות למנגנונים בלתי תלויים בבקשת סעד מנהלי או משפטי.

15. אתיקה ושקיפות חייבות ללוות כל התנהלות ציבורית באשר היא, וכדי להבטיח את קיומן, יש להגדיר נורמות והליכים מתאימים.

16. יש לפקח באופן הוגן ואובייקטיבי על השתתפות הפרט בתהליכים הדמוקרטיים ברמות השונות. יש למנוע אפליה ולסכל כל פעולה של גופים רשמיים ולא רשמיים שעלולה לאיים על הפרט או להרתיע אותו.

17. מוסדות משפטיים ומנגנוני פיקוח אובייקטיביים ובעלי שיניים הם האמצעים המבטיחים את שלטון החוק שהוא יסוד הדמוקרטיה. תפקידם של המוסדות והמנגנונים האלה הוא לוודא שהכללים נשמרים, לשפר את ההוגנות של התהליכים ולתקן עוולות. כדי שיצליחו בתפקידם זה, הסעדים המנהליים והמשפטיים חייבים להיות נגישים לכולם באופן שוויוני, וגופי המדינה ונציגי הרשויות הציבוריות וכל פרט בחברה חייבים לכבד את ההחלטות המנהליות או המשפטיות.

18. קיומה של חברה אזרחית פעילה הוא מרכיב חיוני בדמוקרטיה, אבל היכולת והרצון של כל פרט בנפרד להשתתף בתהליכים הדמוקרטיים ולהחליט החלטות הקשורות לממשל אינם מובנים מאליהם. משום כך יש לטפח תנאים המאפשרים מימוש אמיתי של זכויות ההשתתפות, ולסלק מכשולים המונעים את המימוש, פוגעים בו או מעכבים אותו. משום כך חשוב ביותר להבטיח, בין היתר, שיפור מתמיד של השוויון, השקיפות והחינוך, ולהסיר מכשולים כגון בורות, חוסר סובלנות, אדישות, היעדר אפשרויות ואלטרנטיבות אמיתיות והיעדר אמצעים לתיקון אי-שוויון ואפליה על רקע חברתי, תרבותי, דתי, גזעי או מגדרי.

19. ובכן, כדי לשמר דמוקרטיה לאורך זמן, צריך לטפח ולחזק את האקלים והתרבות הדמוקרטיים באמצעות חינוך ובעזרת כלים נוספים של תרבות ומידע. משום כך חברה דמוקרטית צריכה להיות מחויבת לחינוך במובן הרחב של המילה, ובפרט להוראת אזרחות ולעיצוב התנהגות אזרחית אחראית.

20. תנאים כלכליים טובים תומכים בתהליכים הדמוקרטיים; חברה החותרת לשיתוף מלא בתהליך הדמוקרטי, גם של האוכלוסיות החלשות ביותר, צריכה לספק את הצרכים הכלכליים הבסיסיים של אוכלוסיות אלה במסגרת המאמץ הכללי שהיא משקיעה בפיתוח.

21. חופש הדעה והביטוי הוא תנאי מקדים למצב של דמוקרטיה; חופש זה כולל את הזכות להחזיק בדעה ללא התערבות חיצונית ואת הזכות לחפש, לקבל ולתת מידע ורעיונות בכל האמצעים ובכל מקום.

22. כדי להגן על המגוון האנושי, על הפלורליזם ועל הזכות להיות שונה באקלים של סובלנות, המוסדות והתהליכים הדמוקרטיים חייבים לאפשר השתתפות של כל פרט, אם הוא משתייך לחברה הומוגנית ואם לחברה הטרוגנית.

23. המוסדות והתהליכים הדמוקרטיים צריכים גם לתמוך בממשל ומנהל מקומיים ואזוריים מבוזרים. הביזור הוא זכות אך גם כורח, והוא מרחיב את בסיס ההשתתפות הציבורית.

חלק שלישי - הממד הבינלאומי של הדמוקרטיה

24. יש לראות את הדמוקרטיה גם כעיקרון בינלאומי החל על הקשרים הבינלאומיים של ארגונים בינלאומיים ומדינות. העיקרון של דמוקרטיה בינלאומית אינו מוגבל לייצוג שווה או הוגן של מדינות; הוא נוגע גם לזכויות לחובות הכלכליות של מדינות.

25. יש ליישם את עקרונות הדמוקרטיה בניהול הבינלאומי של נושאים שיש בהם עניין עולמי, של המורשת האנושית המשותפת ובפרט של הסביבה האנושית.

26. כדי לשמר את הדמוקרטיה הבינלאומית, המדינות חייבות לוודא שהן נוהגות בהתאם למשפט הבינלאומי, להימנע משימוש בכוח, מאיום בשימוש בכוח ומכל התנהלות שמסכנת או פוגעת בריבונות או בשלמות הפוליטית והטריטוריאלית של מדינות אחרות, ולפעול ליישוב חילוקי דעות בדרכי שלום.

27. דמוקרטיה צריכה לאמץ את העקרונות הדמוקרטיים ביחסיה הבינלאומיים. בהקשר זה עליה להימנע מהתנהלות לא דמוקרטית, להביע הזדהות עם ממשלים וגופים שאינם מדינות, כגון ארגונים לא ממשלתיים, הפועלים למען דמוקרטיה וזכויות אדם, ועם קורבנות של הפרות זכויות אדם בידי משטרים לא דמוקרטיים. כדי לחזק את המשפט הפלילי הבינלאומי, הדמוקרטיות חייבות לסרב לפטור פשעים בינלאומיים והפרות חמורות של זכויות אדם בסיסיות מעונש, ועליהן לתמוך בהקמתו של בית משפט בינלאומי קבוע.

* * *

*אחרי שההכרזה התקבלה, הביעה המשלחת הסינית הסתייגות מתוכנה.

**ההכרזה התקבלה ללא הצבעה.