יחסינו לאן? עשור להצטרפותה של ישראל ל-OECD

אחרי עשור כחברה בארגון ה-OECD, על מדינת ישראל לשאול עצמה האם היא בגרה מספיק כדי להבין שאיננה זקוקה לפטרון חזק וכל-יכול בדמות מזכ"ל ה-OECD כדי להוביל שינוי תפיסתי שיבטיח איכות חיים לתושביה ופיתוח כלכלי-חברתי בר-קיימא

Shutterstock

בזמן שהיינו עסוקים כאן בישראל בהרכבת ממשלה שעשויה להוציא אותנו מהליבמו הפוליטי של השנתיים וחצי האחרונות, העולם התעסק בתוצאותיהן של בחירות אחרות לגמרי. לאחר 15 שנות כהונה, סיים החודש מזכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה, את תפקידו ופינה את מקומו לשר האוצר לשעבר של אוסטרליה, מטיאס קורמן.

יחד עם דמותו הצבעונית, נחשב הכלכלן והפוליטיקאי המקסיקני, ששמו הפך למילה נרדפת לארגון ה-OECD עצמו,  לידיד קרוב של ישראל ולאחד מהכוחות המניעים של הצטרפותנו לארגון ב-2010. לאור סיום המנדט שלו ועשר שנות החברות שלנו בארגון, זו הזדמנות מצוינת לבחון את ההישגים המרכזיים של ישראל במהלך תקופת כהונתו.

אחד ההישגים המשמעותיים נרשם במלחמה בשוחד, והושג עוד בטרם הצטרפה ישראל לארגון. למעשה, ה-OECD התנה את עצם קיום המו"מ על ההצטרפות בכך שישראל תחתום על אמנה של OECD למניעת שוחד לעובדי ציבור זרים. סעיף 291א', שנוסף לחוק העונשין בעקבות התהליך, קובע כי מי שנותן שוחד לעובד ציבור זר תמורת פעולה הקשורה בתפקידו, דינו כדין נותן שוחד לעובד ציבור בישראל. זהו שינוי פרדיגמטי שקרם עור וגידים בין השאר בזכות הלחץ של גורייה ומזכירות הארגון. הטמעת השינוי בפועל הקפיץ את ישראל לראש הדירוג במדד "המאבק בשחיתות בעסקאות בינלאומיות" של ארגון Transparency International.

כמו כן, אמנם יש עוד מקום לשיפור בכל הקשור להליכי הרגולציה החכמה שלנו (ואנו במכון הישראלי לדמוקרטיה פועלים סביב השעון כדי לתרום למאמץ הממשלתי), אך חשוב לזכור את כברת הדרך שעברנו בעשר שנות חברות בארגון עד כה. מדריך התכנון הממשלתי, מבחני RIA, פורום רגולטורים ותכנית החומש להפחתת הנטל הרגולטורי - כל אלה הם תולדה של שיתוף פעולה פורה מול מזכירות ה-OECD. בשנות כהונתו של גורייה, ישראל קפצה מדרגה מבחינת היכולות הרגולטוריות, והתחילה מפתחת מומחיות משמעותית בתחום. גורייה אף שיבח את ישראל ב-2018 על הפחתת הנטל הרגולטורי עד כה (וציין שזו רק תחילת הדרך).

בהקשר זה, חשוב להזכיר גם את הרפורמה שנערכה במערך ההכשרה המקצועית. החלטת ממשלה 3419 משנת 2018 שנועדה לשפר את רמת הפריון באמצעות שיפור מערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל במכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, מקורה בעבודה מקדימה שנעשתה מול ה-OECD בבחינת החוזקות והחולשות של מערך ההכשרה המקצועית בישראל, והגשת דו"ח המלצות של הארגון לשר הכלכלה דאז, נפתלי בנט.

גם בנושא האקלים והסביבה נעשו פעולות משמעותיות. הקמת מנגנון לרישום כימיקלים תעשייתיים, עדכון סטנדרטים של שינוי פסולת תעשייתית, מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס, PRTR) ורפורמות סביבתיות אחרות הן תולדה ישירה של התחייבויות ישראל לארגון ה-OECD עוד במעמד תהליכי ההצטרפות. אמנם הדרך הייתה עקלקלה, לא תמיד הצלחנו להיות בחזית התמורות הסביבתיות בהובלת הארגון (למעשה, התחלנו ממש בפיגור), והדרך לפנינו עודנה ארוכה - אבל השינוי קורה, ואט אט גם מחלחל מטה.

נקודה נוספת נוגעת לאיכות החיים של כולנו. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 5255 משנת 2012, מדינת ישראל השיקה את מדדים לאיכות החיים, הקיימות והחוסן הלאומי שלנו בשיתוף פעולה פורה מול ה-OECD. אלה מאפשרים למדוד את היכולת שלנו לנהל שיח קוהרנטי ורב-מימדי על תחומי מדיניות שונים, במטרה לשים את חווית האזרח במרכז. לא עוד שיח מצומצם של צמיחה בלבד, אלא בחינה מקיפה של איכות החיים בישראל.

אין זו רשימה ממצה וסופית. ישראל לוקחת חלק פעיל בהרבה פעילויות וועדות של ה-OECD, יוזמת ומובילה פרויקטים שונים. עם עזיבתו של גוריה וכינונה המסתמן של ממשלת השינוי, חשוב לומר תודה לידידה של ישראל, שסייע לה לפתח את עצמה, לשפר את כלי המדיניות שבידיה ולהעניק לאזרחיה חיים טובים ונוחים יותר.

כמו כן, אחרי עשור בתוך הארגון, על מדינת ישראל לשאול עצמה האם היא בגרה מספיק כדי להבין שאיננה זקוקה לפטרון חזק וכל-יכול בדמות מזכ"ל ה-OECD כדי להוביל שינוי תפיסתי שיבטיח איכות חיים לתושביה ופיתוח כלכלי-חברתי בר-קיימא. עליה להבין שהיא מדינה מפותחת בפני עצמה – על הזכויות והחובות הנגזרות מכך, כלפי פנים וכן כלפי חוץ. בתזמון מושלם של ממשלה חדשה שמתהווה אצלנו, והנהגה חדשה לארגון ה-OECD, הגיע הזמן להתחייל ליישם את הסלוגן של הארגון, לפיו "מדיניות טובה יותר, לחיים טובים יותר", באמצעות טיוב תהליכים פנים-ממשלתיים, שיפור ממשקים בין-מגזריים והטמעה של חדשנות ציבורית לאתגרים חברתיים בוערים.

פורסם לראשונה בגלובס.