הצורך בהקמת מנהלת להפחתת תופעת חוסר מעש בקרב צעירים ערבים
עקב כשלים מבניים וחוסר טיפול הולם מצד רשויות המדינה, צעירים רבים בחברה הערבית אינם מוצאים את מקומם. כדי למנוע את הידרדרותם לאלימות ופשיעה, יש להקים גוף ייחודי שיציע לצעירים וצעירות הכוונה וסיוע ברכישת כלים בצמתי קבלת ההחלטות בכניסתם לאקדמיה ולשוק העבודה
Shutterstock
תמצית ממצאים מרכזיים
מהמחקר עולה כי הורים אקדמאים (ובעיקר השכלת האם) מפחיתים משמעותית את הסיכויים כי ילדיהם לא יעבדו ולא ילמדו (דהיינו, יסווגו כחסרי מעש). בנוסף, נמצאו שיעורי תעסוקה ושכר נמוכים יותר של הורים לצעירות וצעירים חסרי מעש. משתנים נוספים שנמצאו כמגבירים חוסר מעש הם מגורים ביישוב שמדורג באשכול חברתי-כלכלי נמוך, רמת השכלה נמוכה של הפרט ומגדר. המשמעות היא שהרקע החברתי-כלכלי של צעירים, ובמיוחד צעירות, ערבים משפיע באופן מובהק על האפשרויות שלהם להשתלב בהשכלה גבוהה ובתעסוקה.
רקע
עבור צעירות וצעירים ערבים, שלב המעבר מהלימודים התיכוניים לחיי האזרחות מאופיין בחוסר ודאות. המעבר ממערכת מוכרת ומובנת לשלב בו הם נדרשים לקבל החלטות הרות גורל לעתידם בכל תחומי החיים מזמן אתגרים לא מוכרים שמצריכים סיוע והכוונה. בעניין זה, כמו בעניינים רבים אחרים, נפרדים צעירים יהודים וערבים. צעירות וצעירים יהודים (לא חרדים) נדרשים לשרת בצבא בתום הלימודים בבית הספר התיכון ומשהים אפוא לכמה שנים את קבלת ההחלטות בנוגע לעתידם. למרות שהשירות הצבאי הוא מסגרת כפויה, הוא מזמן מגוון הזדמנויות וכלים המסייעים להשתלבות עתידית בשוק העבודה: הכשרות מקצועיות וקורסים, התנסות בתפקידים שונים, פיתוח מערכות יחסים מחוץ למעגל החיים שהפרט גדל בו ואפילו הזדמנות להשלמת השכלה ובגרויות לאלו שלא עלה בידם לעשות זאת בתיכון. בנוסף, לקראת השחרור זכאים חיילים לסדנאות מגוונות המכינות אותם לחיים האזרחיים.
מצבם של הצעירות והצעירים הערבים בישראל שונה בתכלית. הם אינם משרתים בצבא ולכן נדרשים להשתלב בשוק העבודה בגיל מוקדם יותר, כשרמת הבשלות שלהם פחותה. המעבר שלהם מהתבגרות לבגרות קצר יותר והדרישות מהם מעוררות קושי ובלבול. אלו שהוריהם או סביבתם הקרובה אינם איתנים דיים כדי להכווינם לרכישת השכלה גבוהה או תעסוקה מתגמלת מוצאים את עצמם חסרי מעש לתקופות ארוכות ובכך מפחיתים את סיכוייהם להשתלב באקדמיה או בתעסוקה בעתיד.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019 עולה כי 38% מהגברים הערבים בני 18-19 אינם עובדים או לומדים – כלומר, חסרי מעש. רק 41% עובדים. לשם השוואה, רק 17% מהצעירים היהודים הלא-חרדים מוגדרים חסרי מעש, וכ-60% עובדים בגילים אלו. אמנם בגילאים מאוחרים יותר אחוז חסרי המעש בקרב גברים ערבים מצטמצם, שכן רבים משתלבים בשוק העבודה, אך הוא עדיין גבוה מהאחוז בקרב גברים יהודים. יתרה מכך, בניגוד לצעירות ערביות, שיעור הצעירים הערבים המשתלבים במוסדות להשכלה גבוהה נמוך ואינו מתרומם בשנים האחרונות. לכן, יש לשער שרבים מן הצעירים הערבים חסרי המעש שלבסוף משתלבים בשוק העבודה עושים זאת במשרות לא איכותיות בשכר נמוך.
השלכות חוסר המעש על צעירים ערבים
בקרב הצעירים הערבים, תופעת חוסר המעש עלולה להשתלב באופן קטלני עם הפשיעה המאורגנת הגואה. צעיר ערבי שאינו רואה אופק לרכישת השכלה אחרי שלב התיכון או, במקרה שהוא עובד, שכרו נמוך וללא אופק התקדמות, יתפתה להשתלב בעולם הפשע. ארגוני הפשע מודעים למצוקתם של הצעירים הערבים ומנצלים אותה כדי להציע לאותם צעירים כסף קל ותחושת שייכות ומסוגלות. מרגע שאותו צעיר נשאב לעולם הפשע, יהיה קשה להחזיר אותו למסלול חיים נורמטיבי.
אצל הצעירות הערביות המצב שונה אך לא פחות גרוע. בשנת 2019, 43% מהנשים הערביות בנות 18-19 היו חסרות מעש ורק 19% עבדו. שוב, לשם השוואה, בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות רק 12% הוגדרו כחסרות מעש ו-74% עבדו. בחברות מסורתיות יש ציפייה מסביבתן הקרובה של נשים, ופעמים רבות שלהן עצמן, להתחתן, להביא ילדים ולהתמסר לטיפולם בסמוך לסיום לימודי התיכון. כך גם בחלקים מסוימים בחברה הערבית. בשנים האחרונות ציפייה זו מושהית למספר שנים נוספות לצורך רכישת השכלה גבוהה אך זו אינה בהכרח מיתרגמת להשתלבות בשוק העבודה לאחר מכן. חשוב להדגיש שהציפיות והנורמות המגדריות בחברה הערבית מתודלקות במידה רבה על ידי אוזלת ידה של המדינה. המחסור החמור במעונות היום לגיל הרך, שירותי התחבורה הציבורית הירודים, אזורי תעשייה ומסחר מצומצמים ביישובים הערביים והאפליה שנשים ערביות חוות בשוק העבודה – כל אלו הם חסמים שמפחיתים במידה רבה את היכולת להשתלב בשוק העבודה.
לכן, בניגוד לצעירים הערבים, שיעור הצעירות הערביות חסרות המעש אינו פוחת עם הגיל, אלא דווקא עולה – אחרי גיל 22-23 יש ירידה בשיעור הלומדות לימודים אקדמיים שלא מלווה בעלייה בשיעור התעסוקה. אי לכך, שיעור חסרות המעש (שאינן עובדות או לומדות) עולה ל-51% בקרב בנות 24-29.
השכלה כמרכיב מפתח
באופן לא מפתיע, הרקע המשפחתי החברתי-כלכלי משחק תפקיד משמעותי בסיכויים של צעיר או צעירה ערבים להיות חסרי מעש. הנתונים מצביעים על שיעורי תעסוקה ושכר נמוכים יותר של הורים לצעירות וצעירים חסרי מעש. כמו כן, יש קשר שלילי בין רמת ההשכלה של ההורים (ובעיקר של השכלת האם) לבין שיעור חוסר המעש של ילדיהם. קשר זה חזק במיוחד בקרב צעירות ערביות. לראייה, רק 2% מהצעירות הערביות בנות 22-24 שגדלו במשפחה שבה האם אקדמאית הן חסרות מעש לעומת 37% בקרב צעירות באותם הגילאים שהשכלת אימן היא עד תיכונית. אך לא אלו בלבד, גם רמת ההשכלה של הפרט והדירוג החברתי-כלכלי של יישוב מגוריו משפיעים באופן ברור על סיכוייו להשתלב בתעסוקה או בלימודים. המשמעות היא שהבעיה היא מבנית. כ-35% מהצעירים ערבים בגילי 19-23 שמתגוררים ביישובים שמדורגים באשכול 1 של הלמ"ס (הנמוך ביותר) הם חסרי מעש לעומת 18% בלבד בקרב צעירים ערבים שמתגוררים ביישובים באשכולות 4 ומעלה. כך גם לגבי רמת השכלתם – 44% מאלו שלא סיימו תיכון הם חסרי מעש לעומת 10% בלבד בקרב אלו שציינו שהם לקראת תואר אקדמי. לצעירות וצעירים בחברה הערבית שמגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לא ניתנת הזדמנות שווה לרכישת השכלה ואין גורם שפונה לאותם צעירים ומכווין אותם. אי לכך, שיעורים גבוהים מהם מוצאים עצמם ללא אופק השכלתי או תעסוקתי, לעיתים ללא ציפיות ושאיפות משל עצמם.
השפעת הקורונה
הנתונים שהוצגו נכונים לשנת 2019. יש לשער שנוכח ההשלכות הקשות של משבר הקורונה על שוק התעסוקה מגמה זו רק החריפה בשנת 2020 ובינתיים גם בשנה הנוכחית קיימת חוסר ודאות באשר למידת ההתאוששות של המשק. חדשות לבקרים מתפרסמים דוחות של הגופים העוסקים בהשפעות משבר הקורונה על שוק העבודה – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שירות התעסוקה. רובם ככולם מצביעים שהחברה הערבית נפגעה באופן קשה יותר מכלל האוכלוסייה וההערכות הם שחזרתם לשוק העבודה תהיה מאתגרת יותר.
קבוצות נוספות שהדוחות מצביעים על פגיעה קשה בהם הם צעירים ועובדים בעלי שכר נמוך. המשמעות היא שצעירות וצעירים ערבים רבים נמצאים בסיכון מוגבר להיפלט משוק העבודה, יתקשו להשתלב בהשכלה גבוהה ובכך יהיו מנותקים מהחברה והכלכלה הישראלית. הותרת המצב על כנו תוביל, במקרה הטוב, לתחושות של תסכול, הערכה עצמית נמוכה ואבטלה כרונית בקרב צעירים ערבים רבים. במקרה הרע, חלל זה יצור מצע פורה ל"גיוס" צעירים לארגוני פשיעה.
המלצות
השנים הראשונות עם תום לימודי התיכון יכולות להיות קריטיות בעיצוב העתיד של צעירים. עקב כשלים מבניים וחוסר טיפול הולם מצד רשויות המדינה, המצב השורר כיום הוא שרבות ורבים בחברה הערבית אינם מוצאים את מקומם. מצב זה מצריך מענה בהול ומשולב של כלל משרדי הממשלה שרלוונטיים לפתרון הבעיה. מוצע כי תוקם מנהלת או רשות תחת המשרד לשוויון חברתי והרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית אשר תהא אמונה על מתן המענים עבור כל הצעירות והצעירים אשר פטורים מחובת השירות הסדיר מחד גיסא ואינם מעוניינים לקחת חלק בשירות הלאומי-אזרחי המוצע מטעם המדינה מאידך גיסא. לצעירים וצעירות אלו יוצעו תוכניות של "שנת מעבר" בה יקבלו הכוונה וסיוע ברכישת כלים אשר יסייעו להם בצמתי קבלת ההחלטות בכל הנוגע להשכלה הגבוהה ושוק העבודה וממילא יסייעו בהפחתה של תופעת חוסר המעש בטווח הרחוק.
*מרב שביב היא עמיתת מחקר בבית הספר לממשל ע"ש קנדי, אוניברסיטת הרווארד (Harvard Kennedy School)