החובט המצטיין בבית המשפט

מכתבו של יו"ר הכנסת יריב לוין לנשיאת בית המשפט העליון בבוקרו של יום שבו התנהל בבג"ץן דיון בעתירות נגד חוק הלאום, הוא חציית קו אדום נוסף המהווה חריגה מסמכותו של לוין

Flash 90

בבליל הדיווחים סביב סערת פיזור הכנסת, נבלע מעשה חמור ביותר של יושב ראש הכנסת, ח"כ יריב לוין. בבוקרו של יום שבו התנהל בבית המשפט העליון דיון בעתירות נגד חוק הלאום, שלח לוין מכתב לנשיאת בית המשפט העליון, בו קרא תיגר על עצם סמכותו של בג"ץ לדון בתוקפו של חוק יסוד, וקבע כי כל החלטה שתתקבל בדבר התערבות בחוקי יסוד, תהיה חסרת תוקף.

מה שחמור כאן אינה דעתו של לוין ואף לא ניסוחה החריף. השאלה האם יש מקום לביקורת שיפוטית על תיקון חוק יסוד, שנויה במחלוקת לגיטימית. גם הסבורים כי יש מקום לביקורת כזו, מודים בכך שניתן להצדיקה רק במקרים קיצוניים מאוד. בדיוק משום כך נקבע הדיון בעתירות בהרכב מורחב. בדיון זה הכנסת, כמוסד, היא צד והיא מיוצגת ע"י הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שהגישה לבג"ץ את עמדתה והשתתפה בדיון שנערך.

חמורה היא דרך פעולתו של לוין, ששלח מכתב, בכובעו כיושב ראש הכנסת, לשופטת הדנה בעניין תלוי ועומד.

יש מי שימצא אירוניה בכך שבמכתב שבו מלין לוין על חריגה מסמכות של בג"ץ, הוא עצמו חורג מסמכותו. יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי בכיר ומכובד, בעל תפקידים חשובים בניהול דיוניה של הכנסת וענייניה הפנימיים. לעומת זאת, החוק קובע כי ייצוג הכנסת בערכאות הוא מתפקידיו של היועץ המשפטי לכנסת. אין זה תפקידו של יושב הראש.

בנוסף לכך, בפעולתו הפר לוין החלטת נוהל ותיקה של הכנסת, עוד משנת 1953, הנספחת לתקנון הכנסת ולפיה "התערבות במהלך של משפט המתנהל בבית המשפט, על ידי פנייה ישר לבית המשפט... כל עוד לא ניתן פסק דין סופי, אינה עומדת בהתאמה למעמדו של חבר הכנסת ויש להימנע מכך". אזרח פשוט שהיה מעז לשלוח מכתב לשופט הדן בעניינו, עלול היה למצוא עצמו נחקר בחשד לעבירה של השפעה שאינה הוגנת. כשהליך משפטי מתנהל, התקשורת עם בית המשפט אמורה להתנהל אך ורק על ידי הגשת כתבי טענות וטיעונים בע"פ, בהתאם לסדרי הדין. שוויון בפני החוק משמעו שתוך כדי ההליך המשפטי, על הכנסת להתנהל כמו כל בעל דין אחר ולפי סדרי הדיון, ולכן אין מקום למכתב מהסוג שלוין שלח.

גם באשר לתוכנו של המכתב לוין לא דייק. אמנם, הפרדת הרשויות אין משמעה שהרשויות אינן ״מדברות״ זו עם זו, אולם לתקשורת ביניהן יש כללים, כשהמילה האחרונה בפרשנות החוק נתונה לרשות השופטת. לאחר שיינתן פסק הדין, הכנסת תוכל לתקן את החוק אם היא אינה מסכימה עם החלטת בית המשפט.

ייתכן שקרבת הזמנים בין משלוח המכתב לבין פיזור הכנסת אינו מקרי, וצל הבחירות המתקרבות הוא שהביא את לוין לנסות ולהראות את עוצם ידו בתחרות על תואר "החובט המצטיין" במערכת המשפט, המתקיימת בעיקר בצדה הימני של המפה הפוליטית. כך או כך, מדובר במכתב מיותר, החוצה קו אדום נוסף של התנהגות בלתי ממלכתית.

פורסם לראשונה ב-Ynet.