'משאל עמים': סקר ישראלי- פלסטיני משותף
למעלה מ-50% מהישראלים והפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות - כך עולה מסקר מיוחד ומקיף שערכנו יחד עם מכון PSR הפלסטיני בקרב כ-1,200 פלסטינים ו-כ-1,200 ישראלים. עם זאת, יותר משליש מהפלסטינים ושליש מהיהודים הישראלים מאמינים שהצד האחר אכן מאמין בפתרון שתי המדינות. הסקר מנתח עבור קובעי המדיניות את עמדות הציבור הישראלי (יהודים וערבים) והפלסטיני (ביהודה ושומרון ובעזה) בנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי הפלסטיני. הסקר בוחן מיהו המתווך המועדף על כל אחד מהצדדים? עד כמה מפחד כל צד מהצד השני? ומה רמת האמון של הצד האחד בשני?
סכסוכים מתמשכים (protracted conflicts), ה"משפחה" שאליה שייך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ניזונים לא רק מהחלטות וצעדים של המנהיגים אלא גם מעמדות ורגשות הרווחים בציבורים המעורבים בהם. בהתחלף הנסיבות, העמדות והרגשות אלה יכולים לשמש גם מנוף לניהול הסכסוך ואפילו לפתרונו. בחשיפתם לעין כול יש אפוא חשיבות רבה, כדי לאשש או להפריך חששות, תקוות ודימויים הדדיים שמקורם אינו תמיד בדוק ושאינם תמיד מדויקים.
זוהי מטרתו של פרויקט "משאל עמים – הסקר הפלסטיני- הישראלי המשותף", המנוהל בידי פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר חליל שקאקי ממכון PSR, רמאללה בשיתוף האיחוד האירופי וקרן קונרד אדנאואר, גרמניה (KAS).
הסקר הראשון בשיתוף פעולה זה, נערך ביוני 2016, וכלל מדגמים מייצגים של הציבור הבוגר בישראל ושל הציבור הפלסטיני. הנושאים העיקריים שנבחנו היו: תפיסות הצדדים לגבי מגוון הפתרונות האפשריים לסכסוך והמכשולים שבדרך, הרלוונטיות לניהול הסכסוך של שחקנים אזוריים ובינלאומיים שונים, דימויים הדדיים, דימויים עצמיים, חששות ותקוות.
רוב קטן בלבד של פלסטינים (51%) ושל ישראלים (59%, 53% מהיהודים ו- 87% מהערבים) תומכים בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. כך עולה מ"משאל עמים": סקר פלסטיני-ישראלי משותף", שפורסם היום על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים והמרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים (PSR) ברמאללה. הסקר נערך במימון האיחוד האירופי (EU) ובשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר ברמאללה ובירושלים.
לצורך הסקר רואיינו 1,270 פלסטינים ו-1,184 ישראלים. הסקר התמקד בעמדות הציבור לגבי הסדר שלום קבע, ביכולת לתת אמון בצד האחר ולהתפשר עמו, ובאי האמון והפחדים ההדדיים.
רק 39% מהפלסטינים ו-46% מהישראלים (39% מהיהודים ו-90% מהערבים) הביעו תמיכה ב"חבילת ההסדר", המבוססת על סבבי המשא ומתן הקודמים. החבילה כללה: הקמת מדינה פלסטינית מפורזת, נסיגה של ישראל לקו הירוק (גבולות 1967) כולל חילופי שטחים כנדרש, איחוד משפחות בישראל של 100,000 פליטים פלסטינים, ירושלים המערבית כבירת ישראל וירושלים המזרחית כבירת פלסטין (הרובע היהודי והכותל המערבי בריבונות ישראל והרבעים המוסלמי והנוצרי והר הבית בריבונות פלסטינית), וכן סוף הסכסוך וקץ התביעות ההדדיות.
התמיכה בחבילה בת 9 הסעיפים הזו הייתה גבוהה יותר בקרב הישראלים היהודים החילונים (56%), לעומת המסורתיים (35%), הדתיים (10%) והחרדים (9%). בדומה, נמצאה תמיכה גבוהה יותר בחבילה, בקרב הפלסטינים שהגדירו עצמם "לא דתיים" (63%) או "די דתיים" (41%), לעומת אלה שהגדירו עצמם "דתיים" (35%). התמיכה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב הישראלים היהודים שהגדירו עצמם שמאל או שמאל מתון (84%), לעומת אלה במרכז (59%) בימין המתון ובימין (18%). בצד הפלסטיני 57% ממצביעי פתח תמכו בהסדר, לעומת 25% ממצביעי חמאס ו-46% ממצביעי הסיעות האחרות.
יש לציין כי רבע מן הפלסטינים והישראלים שהתנגדו לחבילת ההסדר אמרו שישנו את דעתם אם ההסדר יכלול הסכם שלום ישראלי ערבי מקיף יותר או כלל איזורי.
התמיכה הישראלית בחבילה הכוללת של הסדר קבע לפי משתנים נבחרים
התמיכה הפלסטינית בחבילה הכוללת של הסדר הקבע לפי משתנים נבחרים
שיעור הישראלים יהודים המתנגדים לחבילה הכוללת להסדר קבע המוכנים לשנות את עמדתם ולתמוך בה על בסיס תמריצים שונים (%):
פלסטינים המתנגדים לחבילה הכוללת של הסדר הקבע ואשר מוכנים לשנות את עמדתם ולתמוך בה על בסיס תמריצים שונים:
כשנשאלו על נכונותם להכרה הדדית בזהות הלאומית של שתי המדינות כחלק מהסכם השלום, רוב בין הישראלים (64%) ומיעוט בין הפלסטינים (43%) תמכו בהכרה הדדית כזו.
מה יביא שלום? בקרב הפלסטינים 44% העדיפו משא ומתן רב-צדדי, ואילו הישראלים (40%) העדיפו שיחות דו-צדדיות (משא ומתן ישיר). ואם בשיחות רב-צדדיות מדובר, הן הישראלים (28%) והן הפלסטינים (22%) מעדיפים סיוע של פורום ערבי (בהשתתפות סעודיה, מצרים וירדן). כל המסגרות האחרות – שיחות בהנהגה אמריקנית (ישראלים- 26%, פלסטינים- 8%), שיחות בהנהגת האיחוד האירופי (ישראלים- 7%, פלסטינים- 20%), או בהנהגת האו"ם (ישראלים- 12%, פלסטינים- 22%) מקובלות יותר על צד אחד אך לא על הצד האחר.
כאשר נשאלו מדוע לדעתם סבבים קודמים של המשא ומתן כשלו, רוב הפלסטינים (62%) האשימו את הישראלים, ואילו רוב הישראלים (52%) האשימו את הפלסטינים. כך, רק 43% מהפלסטינים ואחוז זהה מן הישראלים מאמינים כי הצד האחר רוצה בשלום.
התפיסה לגבי ה"אחר": הפלסטינים והישראלים רוחשים אמון מועט אלה לאלה. 89% מהפלסטינים סבורים כי אין לתת אמון בישראלים ואילו 68% מהישראלים חושבים כך לגבי הפלסטינים. זאת ועוד, 50% מהישראלים היהודים, 61% מהישראלים הערבים ו-70% מהפלסטינים מסכימים כי "שום דבר אינו טוב עבור שני הצדדים. מה שטוב לצד אחד רע לצד האחר".
באותו הקשר, 54% מהפלסטינים סבורים כי מטרתה של ישראל להרחיב את גבולותיה, לספח את כל השטחים שבין הירדן לים ולגרש משם את כל הפלסטינים. 27% חושבים כי מטרתה של ישראל היא לספח את הגדה המערבית אך לא לתת לפלסטינים זכויות פוליטיות. בקרב הישראלים 35% (40% מהיהודים ו-8% מהערבים) חושבים כי השאיפה העיקרית של הפלסטינים היא לכבוש את מדינת ישראל ולחסל את רוב היהודים; 19% סבורים כי השאיפה של הפלסטינים היא לכבוש את כל מדינת ישראל. ואולם, רק 12% מהישראלים אמרו כי מטרתה של ישראל היא לספח את הגדה המערבית ולגרש את הפלסטינים המתגוררים שם. רק 10% מהפלסטינים אמרו כי השאיפה הפלסטינית העליונה היא לכבוש את מדינת ישראל ולחסל את רוב היהודים.
65% מהישראלים אמרו שהם מפחדים מהפלסטינים. לעומת זאת 54% מהפלסטינים דיווחו דווקא שאינם מפחדים מהישראלים.
רוב הפלסטינים (68%) מעריכים את הדמוקרטיה הישראלית כ"טובה" או "טובה מאוד", אבל רק 10% מהישראלים מעריכים בחיוב את הדמוקרטיה הפלסטינית, שעה ש- 70% מתארים אותה כ"גרועה" או "מאוד גרועה". משנשאלו מה הסיכויים שבמדינה הפלסטינית העתידית תקום מערכת דמוקרטית משופרת, רוב הישראלים (83%) ענו שמדובר בסיכויים "קטנים" או "מאוד קטנים".
כמחצית (49%) מן הפלסטינים מעריכים את המצב הכללי של ישראל כ"טוב", אך את המצב בצד שלהם כ"רע" (ברצועת עזה 72%, בגדה המערבית 46%). שיעור הישראלים המעריכים את המצב בגדה המערבים כ"רע" הוא 43% ואת המצב בישראל כ"טוב" (39%) או "ככה-ככה" (36%).
----
'משאל עמים'- הסקר הישראלי-פלסטיני המשותף נערך בשיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה למרכז הפלסטיני לחקר מדיניות ולסקרים (PSR) במימון האיחוד האירופי (EU) ובתמיכה ובשותפות קרן קונרד אדנאואר ( Konrad-Adenauer-Stiftung). סקר 2016 בשפה הערבית כלל ראיונות פנים מול פנים ובוצע בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה בתאריכים 2-4 ביוני 2016. הסקר בישראל בוצע בעזרת ראיונות טלפוניים בשפות עברית וערבית בתאריכים-7-14 ביוני 2016. המרואיינים בשני המדגמים מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת הכוללת מגיל 18 ואילך. מרווח הטעות הוא 3%.