פוליטיזציה של שירות המדינה

האינטרס הציבורי הוא שמירה על שירות מדינה בלתי תלוי, עצמאי ומקצועי, אולם העשור האחרון אופיין לא פעם בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, ובמיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים

Flash 90

העשור האחרון לווה בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, במיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על המינויים לתפקידים בכירים. רק חלק מהניסיונות האלה הצליח.  רובם נבלמו בזכות התנגדות נחרצת של פוליטיקאים, אנשי החברה האזרחית ובכירי השירות הציבורי עצמו. אבל לפי כל הסימנים, לא מדובר בסוף פסוק, ולכן חשוב להבין את הרקע להצעות, ובמיוחד מדוע יש להתנגד להן בתוקף.

נחזור קצת אחורה: מלכתחילה לא היה מדובר בשירות מקצועי טהור. כבר בחוק שירות המדינה מ- 1959 נקבע שהשרים הם שימנו את בעלי התפקידים הבכירים ביותר, כמו מנכ"לים של משרדי ממשלה, ונוצר מנגנון שמאפשר לממשלה להעניק פטור ממכרז למשרות נוספות.

במהלך השנים נוספו עוד ועוד משרות לרשימה זו, עד שבשנות ה-90 הוסדרו הליכי המינוי למשרות הבכירות בצורה ברורה יותר, עם הבחנה בין שיטות מינוי שונות – מכרז תחרותי, הליכים שמעניקים לשר השפעה מסוימת על המינוי, כמו ועדת איתור (השפעה מצומצמת) וועדת מינויים (השפעה רבה), ומשרות אמון של ממש. נוצר אפוא איזון, גם אם לא אייאלי, בין האופי המקצועי והעצמאי של השירות הציבורי לבין דרישות הדרג הפוליטי.

בשנים האחרונות היינו עדים לניסיון להפר את האיזון העדין הזה. בין ההצעות שהתקבלו אפשר לציין במיוחד את החלטת הממשלה מנובמבר 2017, שאפשרה למנות במשרדי ממשלה משרת אמון נוספת ורבת עוצמה בדמות משנה למנכ"ל, וגם הגבירה את השפעת הדרג הפוליטי על הרכבן והחלטותיהן של ועדות איתור – ועדות שבוחרות את המועמדים לתפקידים בכירים כמו ראש רשות התאגידים, ממונים על מחוזות במשרד הפנים וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד רה"מ.

לצד הצלחות אלה היו כאמור ניסיונות רבים שנבלמו, לפחות זמנית – החל מהענקת פטור ממכרז למינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה; דרך שינוי בתנאי הסף למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, באופן שיקל על הפוליטיקאים למנות אנשים מטעמם; וכלה בהצעות לביטול הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, שבודקת את טוהר המידות של המועמדים לשבעה תפקידים בכירים ביותר (ובהם הרמטכ"ל והמפכ"ל). גם קידום מינויים בעייתיים לתפקידים בכירים ביותר בשירות המדינה- דוגמה מובהקת היא הניסיון למנות את עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה- הם חלק ממגמה זו.

אין ספק שיש היבטים רבים בשירות המדינה שדורשים תיקון. ואכן, כל הוועדות המקצועיות שבדקו בעשור האחרון את שירות המדינה הציעו שורה של תיקונים, אלא שכולן המליצו דווקא לחזק את העצמאות והמקצועיות של שירות המדינה. בהמשך מינתה הכנסת ועדה מיוחדת כדי לבדוק את יישום הרפורמה בשירות המדינה, ובראשה עמד ח"כ רועי פולקמן (כולנו). הדו"ח שלה מ-2016 קבע כי "יש להימנע מהרחבת משרות האמון בדרג המקצועי הבכיר בשירות המדינה". בדומה, הוועדה לבחינת הסמכויות של הנהלת משרד האוצר, שמונתה על ידי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, המליצה ב-2018 לאסור על מינוי מועמדים בעלי זיקה פוליטית לתפקידים בכירים במשרד.

המלצות אלה מגובות במחקרים אקדמיים, שמצביעים על היתרון שבמינויים מקצועיים ועצמאיים. למשל, במחקרו של פרופ' מומי דהן, שפורסם ב–2016 במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא כי כאשר משווים בין מדינות שונות, מוצאים שככל שהמינויים בשירות הציבורי מתבססים יותר על כישורים מקצועיים – כך גדלה האפקטיביות של הממשלה.

לטובת האינטרס הציבורי, יש אפוא לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. ייתכן שחלק מאלו המבקשים דווקא להגביר את הפוליטיזציה של שירות המדינה סבורים בטעות, כי צעד כזה יתרום למשילות. אבל ייתכן גם כי ישנם אחרים, שמקדמים את הצעדים האלה מטעמים אחרים- רצון למנות מקורבים או להחליש את השירות הציבורי. על כל פנים, לטובת השירות הציבורי והציבור כולו רצוי וראוי שהניסיונות האלה ייעלמו מן הנוף בעשור הבא.