כיצד תיראה הכנסת הבאה?
כמה נשים יהיו בכנסת הבאה, וכמה צעירים? בשבוע שעבר נסגרו באופן סופי רשימות המועמדים לבחירות לכנסת ה-22, וכעת מתאפשר לשרטט, תוך נקיטת הזהירות הראויה, כיצד תיראה הנבחרת הבאה של חברי הכנסת
Flash 90
מערכת הבחירות הגיעה לנקודת ציון קריטית. אחרי ימים ארוכים של מיזוגים, חבירות, פילוגים, שִריונים, והקפּצות, נסגרו רשימות המועמדים. כעת, כאשר האבק שקע והתמונה מתבהרת ברור מיהן הרשימות שיתמודדו בבחירות הקרובות ומי יהיו המועמדים שלהן. כך מתאפשר לנו להעריך את תמונת הכנסת הבאה: מי יהיו 120 הנבחרים? האם הבלימה בייצוג הנשי בכנסת תימשך? האם הייצוג הערבי הנמוך ישתפר עקב ההחלטה של המפלגות הערביות לרוץ שוב ביחד?
מובן, שיש לקחת את הניתוח שיוצע כאן בערבון מוגבל ובכל הזהירות הראוייה: הוא נעשה כשישה שבועות לפני יום הבחירות. זוהי תקופה ארוכה שבמהלכה יחסי הכוחות בין הרשימות מתמודדות עוד עשויים להשתנות. חלקן יתחזקו ואחרות יחלשו. בחמש מערכות הבחירות האחרונות היו תזוזות מנדטים משמעותיות ממש לקראת סיום הקמפיין. כך קרה בבחירות 2006 עם ההצלחה המפתיעה של הרגע האחרון של גיל, מפלגת הגמלאים. שלוש שנים לאחר מכן הצליחה קדימה בראשותה של ציפי לבני, שפיגרה אחרי הליכוד במשך רוב הקמפיין, לסגור פערים בשבוע הסיום ואף להתייצב כמפלגה הגדולה. בבחירות 2013 נוצר ממש ביומיים-שלושה האחרונים של הקמפיין סחף לכיוונה של יש עתיד ובבחירות 2015 הצליח נתניהו לדרבן רבבות מצביעים אל הקלפיות ברגע האחרון ולהציב את הליכוד על 30 מנדטים שאף סקר לא חזה לה. בבחירות האחרונות הצליחו שתי הרשימות הגדולות (ליכוד וכחול-לבן) "לשתות" מנדטים ליריבותיהן הבינוניות ולסיים את הבחירות עם 35 מנדטים כל אחת – גבוה ממה שחזו להן הסקרים. לעומת זאת, הימין החדש וזהות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה. בכל זאת, אחרי שהבאנו בחשבון את ההסתייגויות הנ"ל, אפשר להעריך בזהירות את התמונה האנושית של הכנסת ה-22. הניתוח להלן מתבסס על 3 סקרים שנערכו בתאריכים ה-1 וה-2 באוגוסט, בחדשות 13, ישראל היום ורדיו 103.
הייצוג הנשי בכנסת עלה באופן משמעותי בשלושת העשורים האחרונים. ב-1988 נבחרו לכנסת 7 נשים בלבד, ובבחירות 2015 המספר הגיע ל-29, עלייה של יותר מפי ארבע. במהלך הכנסת ה-20, כתוצאה מחילופי אישים מספר הנשים בכנסת אף הגיע לרמת שיא של 35, אך בבחירות האחרונות (אפריל 2019) נבחרו רק 29, בדיוק כמו ב-2015. על פי הסקרים האחרונים התחזית היא שלכנסת ה-22 ייבחרו 32 או 33 נשים. אם אכן זה יקרה יישבר שיא הייצוג הנשי בכנסת שלאחר בחירות (בלי להחשיב חילופי אישים במהלך הכהונה).
בכנסת ה-20 נשבר לא רק שיא של ייצוג נשי אלא גם של ח"כים לא-יהודים. 16 ערבים נבחרו בה: 12 במסגרת הרשימה המשותפת ו-4 במפלגות "כלליות" – הליכוד, מפלגת העבודה, מרצ וישראל ביתנו. חוסר ההצלחה של המפלגות הערביות וחד"ש להתמודד שוב ברשימה מאוחדת בבחירות של אפריל, בשילוב עם אחוזי ההצבעה הנמוכים במגזר, הביאו לכך שלכנסת ה-21 נבחרו רק 12 ח"כים ערבים. הפעם, כך נראה, עומדים להיבחר 13 או 14.
בקרוב ימלאו שני עשורים לסיומו של גל העלייה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר כך שהכינוי "עולים חדשים" כבר חייב להופיע במרכאות כפולות. מספר חברי הכנסת ה"רוסים" היה בשיאו לאחר הבחירות של 2006 ו-2009 (12 ח"כים). מאז ירד מספרם ובבחירות של אפריל רק 6 "רוסים" נבחרו לכנסת – 3 בישראל ביתנו, 2 בליכוד ו-1 בכחול לבן. התחזקותה של ישראל ביתנו, כפי שהיא מתבטאת בסקרים, מביאה לכך שמספר הח"כים ה"רוסים" הצפוי להיבחר הפעם לכנסת יגדל ל-9. לכנסת ה-21 נבחרו שני מועמדים "אתיופים" – שניהם במסגרת כחול לבן. היחלשותה של כחול לבן (בסקרים הנוכחיים) יביאו לכך שלכנסת הבאה תבחר רק נציגה אחת - פנינה תמנו שטה.
השינויים שעברו על החברה הישראלית מתבטאת גם בצורות היישוב בהם מתגוררים חברי הכנסת. בעבר, היה לקיבוצים ייצוג יתר משמעותי. בכנסת הראשונה היו 24 חברי קיבוץ אולם גם 35 שנים מאוחר יותר, בבחירות לכנסת ה-11 (1984) היו 8 קיבוצניקים, הרבה מעבר למשקלם היחסי באוכלוסייה. נוכחות חברי הקיבוצים בכנסת צנח במהירות מאז. ב-2009 היו רק 3 חברי קיבוץ וב-2013 לראשונה לא נבחר לכנסת ולו נציג אחד שהוא חבר קיבוץ. הפעם צפויים להיבחר לכנסת ח"כ אחד או שניים חברי קיבוץ – שניהם ברשימת כחול לבן.
מי שהחליף את הקיבוצים בנוכחות הגבוהה בכנסת הם תושבי התנחלויות. מספר הח"כים המתגוררים ביישובים מעבר לקו הירוק הגיע לשיא בבחירות 2013 – 12 חברי כנסת. מספר זה ירד בבחירות 2015 ל-10 ובבחירות האחרונות לחמישה בלבד, בעיקר בגלל הכישלון היחסי של איחוד מפלגות הימין והכישלון המוחלט של זהות והימין החדש. אם סקרי דעת הקהל הנוכחיים ישקפו את תוצאות הבחירות, ומפלגות עוצמה יהודית וזהות יישארו מחוץ לכנסת, מספרם של הח"כים תושבי השטחים יגדל רק במעט – ל-6.
צעירים
בעוד שבעולם הדמוקרטי יש לא מעט פוליטיקאים צעירים (גם בתפקידי הנהגה בכירים) בישראל מדובר בעניין נדיר. גם בשנות בחירות בהן נכנס גל של צעירים לכנסת – כמו ב-1992, 2003 ו-2013 – היה מדובר רק ב-8 חברי כנסת מתחת לגיל 35. אף שבבחירות האחרונות נבחרו 7 ח"כים בני 35 ופחות, הפעם התחזית עגומה מאוד. הסיבה העיקרי היא שרבים מאותם צעירים שנבחרו שובצו במקומות גבוליים בשתי הרשימות הגדולות, והפעם, לפחות לפי הסקרים הם צפויים להישאר בחוץ. על פי התחזית רק 2 או 3 ח"כים צעירים מגיל 35 ייבחרו לכנסת.
קריירה צבאית הייתה תמיד אחד מהרקעים הבולטים של חברי הכנסת. בשנות השמונים היה אפשר למצוא בין חברי הכנסת 4 רמטכ"לים לשעבר ועוד 2 עד 4 אלופים לשעבר. הנוכחות הגבוהה הזו התמתנה בהמשך, ובשנת 2016 (אחרי התפטרותו של משה בוגי יעלון) לא נותר במערכת הפוליטית אף רמטכ"ל לשעבר, לראשונה מאז שנת 1959. הבחירות האחרונות שינו את המגמה והחזירה את ה"גנרלים" לזירה הפוליטית. גם הפעם צפויים להיבחר ח"כים רבים מרקע צבאי: שלושה רמטכ"לים לשעבר (ללא אהוד ברק המוצב במקום ה-10 במחנה הדמוקרטי ולפי הסקרים לא עתיד להיכנס), ארבעה אלופים לשעבר, שני תת-אלופים ושלושה אלופי משנה.