יוצאים מהכולל

בסוף 2015 נפל דבר בחברה החרדית: שיעור הגברים העובדים חצה את ה- 50% ואצל הנשים, המצב טוב עוד יותר: 73% נמצאות בשוק העבודה. מגמות אלה הן הרבה בזכות מהלכים ויוזמות שנקטו משרדי הממשלה, המתבססים על נתונים ומחקרים וביניהם תכנית אב לתעסוקת חרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כל נערה בוגרת סמינר חרדי שואפת, או מצופה ממנה לשאוף, להקים משפחה לתפארת שבה היא המפרנסת ואילו הוא, הגבר, עמל בתורה יומם וליל, כאברך כולל, עד 120. האידיאל הזה ברור גם לכל נער חרדי משחר ילדותו, אבל נתונים סטטיסטיים טריים מראים שהנורמה בקהילה החרדית משתנה במהירות והבחירה בבית המדרש כבר לא מובנת מאליה.

לראשונה מאז החלו מדידות ממוקדות מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הפכו העובדים בקרב הגברים החרדים לרוב: ב–2015 חצה הגרף את קו 50%. הנתונים מצביעים על מגמה עקבית ומתמשכת זה יותר מעשור ויש להם השלכות היסטוריות — כלכליות, חברתיות, פוליטיות ואחרות — על האוכלוסייה שאימצה לה לפני שנים את מטבע הלשון "חברת הלומדים" שאותו טבע איש אקדמיה, חוקר החרדים הוותיק פרופ' מנחם פרידמן.

נתוני הלמ"ס החדשים מתווספים למספרי הלומדים החרדים באקדמיה (יותר מ–11 אלף), למשרתים במסלולים החרדיים בצבא (כ–5,000) ולחשיפה הגוברת של חרדים לאינטרנט, שקשה לאמוד. ואלו הן רק שלוש דוגמאות לפריצת הגדרות שמתרחשת חרף עמדתם הפומבית הברורה של הרבנים "גדולי ישראל".

הצטמקות הקבוצה שמקדישה את חייה ללימוד תורה ופרישות מעולם המעשה לא מלמדת בהכרח על סדר יום חרדי חדש ואין למהר ולהסיק כי האידיאל של לימוד התורה התרסק או הומר באידיאלים אחרים. סביר יותר לשער כי יש כאן חזרה הדרגתית ומתונה למודל החרדי הישן, הגלותי, שבו הלומדים היו קבוצת עילית הנשענת על הרוב העובד לפרנסתו. זה קורה לאט, והסיבה היא כמובן החיים עצמם: הדוחק הכלכלי שבו נתונות משפחות חרדיות רבות, האפשרויות שנפתחות היום בפני גברים ונשים חרדים וסיבות חוקיות, פוליטיות ואחרות.

נתוני הלמ"ס החדשים נוגעים לגברים בגיל העבודה, 25 עד 64, ולשם הגברת האמינות מתבססים במקביל על שתי שיטות ל"זיהוי" חרדים מבין כל היתר. מדד אחד מתבסס על סקר כוח אדם של המועצה הלאומית לכלכלה, שמתוכו ניתן לבודד משקי בית שבהם יש לפחות גבר אחד שמוסד הלימודים האחרון שלו הוא ישיבה גבוהה או כולל. נתונים אלה מלמדים כי בשנת 2015 חצו החרדים העובדים את רף ה–50%, אבל על מנת לדייק אותם למ"ס מבצעת בהם מספר תיקונים מחמירים, כמו סינון לפי אזורי מגורים והתעלמות מגברים שיש בעברם שירות צבאי או לימודים אקדמיים, כולל מסלולים ייעודיים לחרדים. הרעיון הוא להתייחס ככל שניתן לחרדים מהזרם המרכזי. לפי נתונים אלו, לאחר התיקונים, שיעור הגברים החרדים העובדים הגיע אשתקד ל–49.8%. סביר להניח כי בשנת 2016 הוא כבר חצה את קו מחצית האוכלוסייה.

השיטה השנייה לזיהוי חרדים מתעדת את נתוני ההשתתפות בשוק התעסוקה על פי הגדרה עצמית, בסקר החברתי של הלמ"ס. בשיטה זו כבר נחצה אצל הגברים החרדים רף ה–50% במהלך 2015. בשתי השיטות, מדובר על סקרים הכוללים אלפי משתתפים (יצוין כי ב–2013 כבר פרסמה למ"ס כי 56% מהגברים החרדים עובדים, אולם הנתון התבסס על סקר קטן שאמינותו מוטלת בספק).

מהכולל להייטק

מוישי פרידמן בן 36 מבני ברק נשאר עד גיל מתקדם "אברך משי", תלמיד חכם בכולל ידוע ונחשב, מתקיים על מלגת קיום, מממש את החלום החרדי. אבל לפני חמש שנים הוא יצא מבית המדרש, המציא עצמו מחדש והחל לצלול לעולם ההייטק. היום הוא מנכ"ל המיזם לשילוב חרדים בהייטק "קמא־טק", ששלשום סגר מעגל מול מילייה שעד לפני מספר שנים, לדברי פרידמן, הגיש כתף קרה לכל חרדי שנקרה בדרכו: קמא־טק זכה במקום הראשון בפרס "גיקטיים" בקטגוריית המיזם החברתי, ובעוד מועמדות נחשבת.

לדברי פרידמן, כל גבר חרדי שיוצא לעבוד מתנסה במחירים שהמהלך גובה, פעמים רבות זהו מחיר האכזבה של משפחתו ושל משפחת האשה, או הקושי של אנשים עובדים להכניס את הילדים למוסדות חינוך טובים. אבל, מספר פרידמן, "המחיר הראשון שמשלמים הוא נפשי. אתה גדל במערכת שמחנכת שהדבר הכי נשגב וגדול זה להיות תלמיד חכם, ומי שמוותר על החלום הופך לסוג ב', בעיני עצמו. הוא תמיד יגיד 'אם רק הייתי יכול הייתי יושב ללמוד'. זה הכל בדיעבד. זה יכול להיות אדם מצליח מאוד שביקום מקביל היה מאוד גאה בעצמו, אבל בגלל שהוא חרדי הוא מרגיש נפולת של נמושות".

פרידמן, שעד לפני חמש שנים נמנה עם הרוב הלומד, נמנה היום עם הרוב העובד והוא מסייע לרבים אחרים, גברים ונשים שהחליטו לחצות את הנהר, לעשות זאת בכבוד בחברות הייטק מובילות.

למרות שהמחירים עדיין כבדים, פרידמן רואה שינוי סוחף ומהיר. "כבן אדם פרטי חרדי, אני חש שעד לפני שש־שבע שנים חרדי שהלך ללמוד במכללה משפטים או מחשבים או לעבוד זו היתה בושה. בתוך החברה החרדית", אמר. "אני למדתי בישיבת חברון בירושלים, חברים שלי הם מטובי בחורי הישיבות. כשהיינו בני 27–28, אלה מהם שרצו ללכת לעבוד או ללמוד באוניברסיטאות, עשו את זה בהיחבא.

זו היתה בושה, משהו שאתה מסתיר. למדו ואפילו לא סיפרו למשפחה. מה שקרה ממש בשנים האחרונות הוא שהבושה פשוט נעלמה. המציאות השתנתה תוך כמה שנים, ונפרץ סכר שהוא גם חברתי אבל גם תודעתי. נשבר מחסום, היום יש בלי סוף אנשים שהולכים ללמוד ולעבוד ולא מתביישים בזה. זה קורה הרבה בזכות העובדה שהראשונים שיצאו ללימודים ולעבודה שמרו על הזהות החרדית שלהם בצורה מלאה. האחרים הרגישו שזה בסדר ללכת בעקבותיהם".

פוליטיקה בפנים ובחוץ

אז מה גרם לשינוי? בין הסיבות שמונה ד"ר מלאך, שכתב לאחרונה במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה תכנית אב לתעסוקת חרדים, שכבר אומצה בחלקה על ידי משרדי הממשלה, נמצאים הקיצוצים הגדולים בקצבאות לאורך השנים; חוק הגיוס של הממשלה הקודמת, ששחרר לשוק העבודה באופן מיידי המוני גברים חרדים מגיל 22 ומעלה (עד אז נאסר עליהם לעבוד בגלל הסדר "תורתו אומנותו" הישן), וגם פתיחתם של יותר ויותר מסלולי הכשרה ולימודים לחרדים.

אבל החרדים העובדים לפרנסתם היא גם סוגיה חשובה בפוליטיקה הפנים חרדית, והיחס כלפיהם הוא של מיעוט בעל זכויות מוגבלות, גם אם, כפי שמתברר כעת, הם הרוב. בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות נאלצו המפלגות החרדיות, דגל התורה הליטאית בראשן, להגיר זיעה בחוגי בית ובהבטחות שקטות כדי להפציר בקבוצות של חרדים עובדים לסגת מאיומיהם שלא לתמוך בה. אלה קובלים על קיפוח, קודם כל במוסדות החינוך החרדי, שאינם מקבלים את ילדיהם (היום צפוי דיון בדיוק בנושא זה בוועדת החינוך של הכנסת), וגם במוסדות קהילתיים אחרים, לרבות במפלגות.

אבל באורח פלא אור הזרקורים הוסט בשנים האחרונות מעט הצידה מהחרדים המודרניים, ואפשר לתופעות הסוחפות שמתוארות כאן ובנתוני הלמ"ס להתרחש. סיבה אחת היא חולשתם של הרבנים, וסיבה ממוקדת יותר היא העובדה שמרבית האנרגיות במחנה החרדי־ליטאי מופנות בשנים אלה פנימה, למאבק בין הפלג הבני ברקי ובין הפלג הירושלמי, הקנאי יותר. אלמלא המאבק בקנאים, ייתכן מאוד שהפלג המרכזי, בראשות הרב אהרן לייב שטיינמן, היה מושקע יותר במאמץ לרסן את המגמות המודרניות בציבור שלו.

לאן זה הולך? האם הזכויות של הרוב העובד ימשיכו להיות מקופחות? "אני מאמין שככל שמתהווה מעמד ביניים חרדי, של עוד צעירים שיוצאים לעבוד, וזה גדל במהירות, האנשים האלה גם יצברו כוח פוליטי", אמר חרדי שעזב את הכולל ויצא לעבוד, אך ביקש לא להזדהות בשמו. "אני לא יודע איך זה ייראה, אם זו תהיה מפלגה חדשה או נציגות ברורה במפלגות הקיימות, אבל לאנשים האלה יהיה בסוף גם קול. פתאום עכשיו יש עשרות אלפי חרדים עובדים, ואלה אנשים חזקים, עם כסף, לא משולי החברה. הם יזמים, מהנדסים, עורכי דין, עיתונאים, יהיה להם קול והם ידרשו את הזכויות שלהם".

לדברי גפני, אין שום בעיות של ייצוג פוליטי עם החרדים העובדים. "חרדי שעזב את הלימוד מסיבות כלכליות, או פרנסה או לא חשוב מה, אם הוא ומשפחתו מתנהגים באורח חיים חרדי, ששומעים לגדולי התורה ומחנכים את הילדים בדרך התורה, כל מה שנלווה לעניין הזה, אני מייצג אותו. ייצגתי אותו תמיד, ודגל התורה תמיד היתה אתם. תמיד נגיד שהאליטה של העם היהודי זה לומדי התורה. גם חרדי עובד מחנך את הילד שלו כדי שיהיה גדול בתורה".

הורידו את תכנית האב לתעסוקת חרדים

המאמר פורסם ב"הארץ" בתאריך 2.2.2016