הוועדה לבחירת שמרנים
שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט
"במהלך הקדנציה הספינה החלה לשנות כיוון. לראשונה שברנו את המונופול המחשבתי במערכת המשפט... בית המשפט העליון היום מגוון יותר ומשקף יותר ומאוזן יותר מזה שהיה בטרם כניסתי לתפקיד... הכהונה הזו מסמלת שינויים פרסונליים דרמטיים במערכת המשפט שכללו בין היתר מינוי 6 שופטים לבית המשפט העליון ו-334 שופטים לכלל הערכאות".
כך אמרה שרת המשפטים, איילת שקד, בנאום שבו הציגה את התכנית שלה לרפורמה במערכת המשפט הישראלית והפיכתה לפוליטית יותר וממלכתית פחות. השרה מכנה את עליית הגיוון שהיא טוענת לו בתמהיל השופטים כלא פחות ממהפכה, אך חשוב לבחון את טענותיה לגופן.
אכן, התמנו בשנים האחרונות שופטים יוצאי אתיופיה ועל כך מגיעות הברכות לוועדה לבחירת שופטים, כולל לשרה העומדת בראשה. במקביל, שינוי מתון, מתון מדי, ניכר בהרכב בתי המשפט בחלקו של המיעוט הערבי, אשר הותקף משפטית על ידי הממשלה היוצאת באמצעות חקיקת חוק הלאום. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה בשיעור השופטים הערבים ברשות השופטת: לפני כחמש שנים שיעורם הכולל של השופטים ברשות השופטת עמד על 7.7%, 52 שופטים ערבים מתוך 672 השופטים שכיהנו אז במערכת. מאז המשיכה עלייה מתונה עד למספר של 63 שופטים ערבים כיום, שהם 8.3% מתוך 754 השופטים שמכהנים במערכת, מהם שליש נוצרים, 52% מוסלמים ו-14% דרוזים. בכל מקרה, מהפכה אין כאן.
מספר השופטים הערבים
מעבר לכך, השרה היוצאת טענה לא אחת שבתקופתה הגיוון ברשות השופטת גבר משום שהיא מינתה שופטים בעלי "תפיסת עולם שמרנית". טענה זו מטעה ומזיקה. כיצד בעצם נמדדת שמרנות בערכאות הנמוכות (שלום/משפחה/נוער/תעבורה), אליהן התמנו 68% מהשופטים בשנים 2017-2015? כאשר עומד בפני הוועדה לבחירת שופטים עורך דין שייצג חברות ביטוח בתביעות נזיקין והוא מועמד לשיפוט בבית משפט שלום, כיצד יכולה הוועדה להעריך לפי טיב עבודתו אם הוא "שמרן" או "אקטיביסט"? היומרה לעשות כן היא מופרכת.
אף שאין לה בסיס, הנזק הטמון ביומרת השרה שקד למנות שופטים "שמרנים" הוא גדול מאוד, בוודאי אם הוא כרוך בהערכת השקפתם הפוליטית של המועמדים. כפי שאמר יו"ר לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה בתחקיר "עובדה" ששודר בנובמבר 2017, שקד רוצה "שופטים שמרנים, אם אפשר שיהיו גם דתיים/ימניים". אם כך ניסתה לעשות שקד, אזי לא מדובר בגיוון ההרכב החברתי של הרשות השופטת, אלא בפוליטיזציה שלה, דבר העלול לערער את אמון הציבור במערכת המשפט ובעומדים בראשה.
השופטים ותהליך מינויים אכן צריכים לשקף חברתית את הרכב האוכלוסייה, אבל הרשות השופטת אינה מוסד ייצוגי והשופטים חייבים לשפוט באופן עצמאי ומקצועי על פי החוק בלבד. על השופט להיות נאמן לחוק, ולא לדעת הקהל, לנבחרי הציבור או לרוב הפוליטי, ימני או שמאלני. הצגת עמדה מצד שרת המשפטים, לפיה היא רוצה להביא לבחירתם של שופטים בעלי "תפיסה שיפוטית שמרנית", שמובנת כמילת קוד להשקפה פוליטית דומה לזו של שרת המשפטים, היא לכן בעלת השפעה שלילית על אי-תלות השופטים. בכך, כהונתה של שקד בראשות הוועדה לא רק שאיננה מאופיינת בהצלחה, אלא היא חוללה נזק אדיר וחסר תקדים למעמדם הבלתי תלוי של הרשות השופטת ושל שופטיה. נזק זה יגדל בקדנציה הבאה שלה, אם תחזור לתפקיד ותנסה לקדם את תכניותיה.
פורסם לראשונה בגלובס.