אמות מידה לברירת שיטת משטר (או חוקה) ולהערכת התאמתה לחברה (הישראלית)

תהליך האימוץ וההתגבשות של שיטת משטר פוליטי הוא תהליך מורכב ובדרך כלל הדרגתי. אין רשימה מוסכמת של אמות מידה ברורות לבחירת השיטה המשטרית הטובה או המתאימה ביותר לחברה נתונה או לעם מסויים. יש עם זאת מספר אמות מידה מובהקות שאי אפשר להתעלם מהן בתהליכי האימוץ והגיבוש של שיטה משטרית או חוקה.

א. יציבות

• יציבות המשטר אינה חופפת בהכרח את יציבות הממשלה. בתנאים מסויימים חילופי ממשלות או מנהיגים הם גורם מייצב.
• יציבות תלויה בשורה של גורמים כגון מידה סבירה של בהירות של כללי המשחק הפוליטי והתפקוד של המוסדות.
• נכונות הציבור לראות את המשטר כלגיטימי כולל את עצם תהליך עיצוב המשטר או אימוץ החוקה.
• חילופי מנהיגים וממשלות ללא אלימות ומשברים.
• .לגיטימיות הליכי בחירות, הכרעות השלטון והחלטות בתי משפט
  
  

ב. יכולת תפקוד

• כושרו של המשטר לייצר סמכות וכוח פוליטיים אפקטיביים היכולים להתמודד עם משברים כגון מלחמה, שביתה כללית וכו', והמאפשרים את הניהול של ענייני המדינה השוטפים.
• היכולת לקיים את שלטון החוק וכפיפות כל הגורמים למערכות השפיטה והאכיפה.
• מתן או אבטחת שירותים חיוניים.
• ארטיקולציה פוליטית וסימלית מאוזנת של המשותף ושל השונה בהקשר האזרחי.
  
  

ג. הגבלת השימוש השרירותי בכוח השלטוני

• מנגנוני הגנה מפני הדיקטטורה של רוב משולהב, ומפני נטיית הרוב למסד את עצמו.
• מנגנוני הגנה מפני השתלטות של המיעוט.
• הפרדת רשויות ויצירת מערכת איזונים ובלמים פנימית.
• הגבלות על יכולת השלטון לפגוע בזכויות אזרחיות וחברתיות.
• ביסוס ומיסוד הליכי ביקורת ואופוזיציה.
• גבולות על תהליכי פוליטיזציה הפוגעים באמות מידה מקצועיות ושיקולים ענייניים בנושאים ציבוריים חיוניים.
  
  

ד. השפעת מבנה המשטר על דפוסי מנהיגות, ועל התרבות הפוליטית

• האם השיטה מעודדת פוליטיקה המתמקדת בתכונות אישיות במקום בנושאי ציבור ומדיניות?
• האם השיטה מעודדת את פריחת ויכולת התיפקוד של מפלגות?
• האם השיטה מעודדת השתתפות פוליטית אזרחית?
• האם השיטה יוצרת אמון ומחויבות למדינה?
• האם השיטה מעודדת את ה – accountability של המימשל (כולל הביורוקרטיה)?
• האם המשטר מצליח לייצר תמריצים פוליטיים ומחויבות שלטונית לקידום אינטרסים ציבוריים?
• האם השיטה מעודדת תהליכי אינטגרציה או פרגמנטציה, התלכדות או התפוררות של החברה והמערכת הפוליטית?
• האם השיטה מאפשרת התגבשות זהויות קבוצתיות לצד זהויות כלליות או לאומיות?
• האם השיטה מקנה לאזרח הבודד תחושה של מיומנות ויכולת השפעה או להיפך?
• האם השיטה נותנת משקל ותמריצים להתפתחות הפוליטיקה המקומית.
  
  

ה. יכולת הסתגלות לתנאים משתנים

• האם המשטר מאפשר הסתגלות לתנאים משתנים תוך כדי שמירה על יציבות ורציפות?
• כיצד מתמודד המשטר עם המעבר בין מלחמה, או מצב חירום לשלום או להיפך?
• האם המשטר יכול להתמודד עם השפעת תהליכי הגלובליזציה על כלכלת המדינה, התקשורת, מגמות תרבותיות וכדו'.
  
  

ו. השפעת המשטר על מעמדה הבינלאומי של המדינה

•  היכולת לעמוד בהסכמים בינלאומיים.
• הרציפות במחוייבויות של ממשלות.
• היחס לזכויות האזרח, למיעוטים ולזרים.
• שמירה על עקרונות המקובלים על משפחת המדינות הנאורות.
• הדימוי הבינלאומי של השיטה הפוליטית והשכיחות של תופעות כשחיתות בקרב המנהיגות והביורוקרטיה, אלימות פוליטית כגון רצח פוליטי וכו'.