איך גורמים לחרדים לצאת לעבוד?

צעדים ריאליים של מתן גזרים יוכלו לייצב את מסלול העלייה בעבודת חרדים וליצור תשתית לצמיחתו בעתיד.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה בשבוע שעבר נתונים מדאיגים אודות הירידה בשיעור הגברים החרדים העובדים אל מתחת לרף חמישים האחוזים. נראה שמגמת העלייה הרצופה אותה ראינו לאורך העשור האחרון נבלמה. לאלו שעוסקים בתחום, אין בנתונים הפתעה רבה שהרי הם מצביעים על כך שגברים חרדים פועלים באופן רציונלי ובהתאם לתמריצים כלכליים בבחירה שלהם להיכנס לשוק העבודה.

מאז שובן של המפלגות החרדיות לקואליציה בשנת 2015 השיגו ראשיהן ארבעה הישגים שהקטינו את המוטיבציה של גברים חרדים להכנס לשוק העבודה: הגדלת התקציבים לבחורי ישיבות ואברכי כולל, הגדלת קצבת הילדים, החזרת הקצבה לאברכים שנשותיהם אינן עובדות וביטול ההתנייה של עבודת הגבר לצורך נקודות זכאות למעונות היום ולמשפחתונים. סך ההטבות הללו עבור משפחה חרדית שבה הבעל אינו עובד, יכולה להגיע לאלפי שקלים בחודש.

יש להבין שעבור גבר חרדי הלומד ב"כולל" הכניסה לשוק העבודה איננה מהלך טבעי. אדרבה, הוא יוצא בכך מן המסלול הנורמטיבי בחברה שלו, והוא אף עשוי להתפס כ"כישלון". בשל העדר לימודי ליבה והגיל המאוחר יחסית של היציאה לעבודה, עומדות בפני האברך שתי אפשרויות קשות: האחת, לעשות השלמה של לימודי יסוד והכשרה מקצועית או אקדמית המחייבת כמה שנים של הימנעות מעבודה ואולי אף החרפת המצוקה הכלכלית. האפשרות השנייה היא יציאה מהירה יחסית לעבודה אך בשכר נמוך בשל העדר הכשרה מקצועית מספקת. וכך, מעדיפים רבים מן האברכים להשאר ב"כולל" עוד שנים רבות, אף במקרים שעתידם המקצועי איננו טמון שם.

להכרעה של הימנעות מיציאה לעבודה ישנן השלכות ונזקים ארוכי טווח. לאורך השנים ובשל העלאות שכר שמתקיימות בשוק העבודה, הפער בין העובד והאברך הולך וגדל גם אם בתחילה נראה שהוא איננו כה דרמטי. גם היעדר הפרשה לפנסיה שצעירים בגילאי העשרים והשלושים נמנעים מלחשוב עליה תשפיע דרמטית על משק הבית החרדי בעתיד.

במצב הקואליציוני הנוכחי יכולת הפעולה של הממשלה להשבת התהליך של יציאת גברים חרדים לעבודה מוגבלת מסיבות פוליטיות. אך גם בהיעדר יכולת לצמצם את התמריצים להישאר ב"כולל" ישנן שתי דרכים פוזיטיביות להגדלת המוטיבציה של חרדים לצאת לעבודה. האחת, טמונה בהגדלת הכדאיות לעבודה גם בשכר נמוך והשנייה היא הגדלת התמריצים לכניסה ללימודים אקדמיים שיביאו לתעסוקה איכותית עם הכנסה גבוהה.

צעדים בכיוון זה הוצעו לאחרונה על ידי השר משה כחלון ומשרד האוצר בתכנית "משפחה נטו". הסוכריות בתוכנית ניתנות הן לעובדים ברמת שכר נמוכה זאת בדמות הגדלת מענק העבודה – מס הכנסה שלילי והן לאלו ברמת השכר הבינונית באמצעות נקודות הזיכוי במס.

אולם בכך לא די. בקרוב אמורה המועצה להשכלה גבוהה לאשר את תוכנית החומש לחרדים באקדמיה. הדגש בביצוע התוכנית צריך להיות על עידוד תארים במקצועות עתירי ידע והכנסה הדורשים גם השלמה מלאה של בגרויות. כיום, מעטים החרדים ובייחוד גברים הפונים למסלולים אלו, אך בהינתן התמריצים הנכונים, יכול מסלול זה להפוך מרכזי לאין ערוך וככזה שיש לו כוח מושך לצעירים חרדים מוכשרים שאינם מעוניינים להתמיד ב"כולל". המהלך מתחייב נוסף הוא הכנת תשתית להכנסת לימודי ליבה למערכת החינוך של הבנים החרדים. יש לקדם זאת באמצעות הכשרת מורים גברים, הוצאת ספרי לימוד מתאימים ועידוד לימודים אלו במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. בכך גם ינתן מענה לרצון גובר והולך בקרב הורים חרדים שחרדים היום יותר מבעבר לעתידם המקצועי של ילדיהם.

הנתונים האחרונים צריכים לעורר דאגה גם לכלכלה הישראלית וגם לחרדים עצמם. צעדים ריאלים של מתן גזרים, יוכלו אם לא להחזיר את מסלול העלייה בתעסוקת החרדים, לכל הפחות לייצב אותו וליצור תשתית לצמיחתו בעתיד.