רק כדמוקרטיה ננצח

אנו בעיצומה של מתקפת טרור וההסתה והשנאה מגיעות לשיאים חדשים. אנחנו נתגבר גם על גל הטרור הזה משום שאנו דמוקרטיה ורק כדמוקרטיה נוכל להכריע את הטרור. דבר זה מקבל חשיבות יתרה לאור ציון 20 שנה לשבר הגדול בדמוקרטיה הישראלית - רצח יצחק רבין ז"ל.

המאמר פורסם גם ב ynet

אנו בעיצומה של מתקפת טרור. הרשתות החברתיות סוערות. ההסתה והשנאה מגיעות לשיאים חדשים ורוצחים שפלים פועלים בהשראתם ברחובותינו. אנחנו נתגבר גם על גל הטרור הזה. ננצח משום שמערכת הביטחון שלנו מעולה וגם משום שאזרחי ישראל נחושים ואמיצים. בל נטעה: אנו נכריע את אויבינו גם משום שאנו דמוקרטיה. יותר מכך, רק כדמוקרטיה נוכל להכריע את הטרור.

יצחק רבין נרצח לפני עשרים שנה. זו הייתה נקודת השבר של הדמוקרטיה שלנו. האמצעים הדמוקרטיים לא הצליחו לתעל את המחלוקות, שקדמו לרצח, אל הזירה הפוליטית ולאפשר הכרעה פוליטית ולא אלימה . עשרים שנה אחרי ועדיין 42% מהציבור חוששים מפני רצח פוליטי נוסף (מתוך מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2015). החברה הישראלית מחולקת ושיח השבטים מתעצם. דומה שהסכסוכים בינינו נותרו עמוקים ושההתכנסות סביב חזון אזרחי משותף רחוקה ממימוש.

עם זאת, הדמוקרטיה הישראלית לא נקברה בליל הרצח. רוב גדול בציבור (86%) מתנגד לשימוש בנשק להשגת מטרות פוליטיות. התנגדות זו לאלימות יכולה לשמש אחד היסודות לבניית חזון דמוקרטי משותף לחברה אזרחית מפוצלת. נדמה שזה צריך להיות האתגר העיקרי שלנו כיום והלקח שאותו אנחנו צריך ליישם. בניית חזון דמוקרטי משותף כרוכה בתהליך כואב וארוך של סרטוט קווי השבר של החברה הישראלית; חיטוט בפצעים הכואבים של החברה (למשל, האי-שוויון בין יהודים לערבים או בין פריפריה למרכז); בחינה מהותית של המתח שבין תפיסות דתיות-הלכתיות לבין תפיסות לאומיות-ממלכתיות בנוגע לדיוקנה של המדינה ולהכרעות המדיניות הנדרשות; ודיון בסוגיות ליבה כמו השליטה בפלסטינים ומבנה המוסדות החברתיים-כלכליים.

בשנים האחרונות היינו עדים שוב ושוב לוויתור על השיח הדמוקרטי, לחוסר סובלנות כלפי האחר והשונה, לביטויי שנאה ולמעשי אלימות. בערב הרצח בלט היעדר ההפנמה של הערכים הדמוקרטיים, בעיקר בקרב חלקים בציבור הימין הקיצוני, אך מאז הוא חלחל, גם אל חלק מנבחרי הציבור. ולאחרונה ממש אנו מתמודדים גם עם גל של חקיקה אנטי-דמוקרטית שנועדה לפגוע באחר, להשתיקו ולהדירו.
התרופות היעילות ביותר לטווח הארוך למיגור שנאת האחר, ההסתה והגזענות ולהפנמת ערכים דמוקרטיים הן שתיים – הכרה לעומק של האחר וחינוך אזרחי לדמוקרטיה. בעניין הראשון מדובר בהכרה מהותית ובחיים משותפים, ולא במפגשים אקראיים המטאטאים לשעה–שעתיים מחלוקות אל מתחת לשטיח.

באשר לחינוך האזרחי לדמוקרטיה – על מוסדות החינוך להטמיע את הערכים הדמוקרטיים בקרב התלמידים, משום ש"האחר" שאליו מופנות השנאה והאלימות יכול להיות כל אחד ואחת מאתנו: אישה, חרדי, ערבי, חילוני, דתי-לאומי, מזרחי, אשכנזי, אתיופי, רוסי, עובד זר, מבקש מקלט, הומוסקסואל, טייקון, מנהיג פוליטי, והרשימה עוד ארוכה. הסובלנות כלפי השונות היא יסוד הדמוקרטיה וגם אחד ממקורות עוצמתה. דה-הומניזציה של האחר, כפי שטענה חנה ארנדט, מכשירה את הקרקע למעשי אלימות נגדו ויוצרת התעלמות מאמות מידה מוסריות.

רצח רבין הוא אירוע מכונן בחייה של החברה הישראלית. מיד אחריו השתלטו על השיח תכנים של אחדות מדומה שעיקרה השתקת המתחים והקונפליקטים במקום התמודדות אמיצה עמם. הרצח, כמו גם גל הטרור שאנו חווים כעת, חושפים את פגיעותה של הדמוקרטיה הישראלית. אסור לנו להשלים עם הפגיעות הזאת. אנו זקוקים לדמוקרטיה חזקה שתבדל אותנו ממשטרים עריצים ורודפי מיעוטים. אנו זקוקים לדמוקרטיה יציבה כדי שהקולות השונים בחברה הישראלית ישתלבו זה בזה ולא יפנו זה כנגד זה. אנו זקוקים לדמוקרטיה משגשגת כדי שהאמת והמוסר האנושי שהיא מבוססת עליהם יסייעו לבצר את תמיכת העולם החופשי, ובראשו ארה"ב, במדינת ישראל ובצרכיה הבטחוניים. אנו מחוייבים להתנהלות דמוקרטית מהותית ואמיתית כי רק כך, רק כדמוקרטיה ננצח.