מאת: אליהו ברקוביץ
כמו סיפורי יוסף ואחיו, גם סיפור מאבק החשמונאים מקופל סביב שאלת קיומה של אחווה בין אחים, אותה שאלה שמאתגרת היום את הממלכה היהודית העצמאית האחרונה – מדינת ישראל.
מאת: ד"ר גיא לוריא
בישראל לא מכהן היום נציב תלונות הציבור על שופטים, בשל רצונה של הקואליציה לקדם הצעת חוק שנועדה לשנות באופן פסול את דרכי מינויו ולפתוח פתח לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט.
מאת: יוחנן פלסנר, מיכאל האוזר טוב
בתגובה לעתירה נגדו על עיכוב מכוון במינוי נשיא לבית המשפט העליון, טען השר לוין כי אי אפשר להטיל עליו עונש משום שהוא נהנה מ"חסינות מהותית". עיון מעמיק יותר בחוק מגלה כי לשר לא עומדת חסינות.
מאת: פרופ' סוזי נבות
איך קרה ששנה וחודשיים לאחר פרישתה של הנשיאה חיות – אנחנו עדיין נמצאים באותו מקום בדיוק ללא נשיא לבית המשפט העליון?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
על הקשר שבין צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, לבין האפשרות שמדינות יוציאו צווי מעצר נגד חיילי צה"ל המגיעים לשטחן.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.
מאת: פרופ' סוזי נבות
אחרי שמנע מינוי נשיא לעליון באין-ספור דרכים, מחייב עתה בג"ץ את שר המשפטים פשוט למלא את תפקידו. התגובה של לוין? הצעת "פשרה" שאינה אלא התעלמות מהחוק ושימוש לרעה בסמכות.
מאת: ד"ר אסף מלחי
בזמן שההנהגה החרדית נאבקת בגיוס תלמידי הישיבות, בשולי החברה החרדית אפשר להבחין בשינויים של ממש וברצון גובר של צעירים להיות חלק מהחברה המשרתת. עכשיו רק נותר שהפוליטיקאים, ההנהגה הרוחנית והממשלה יתאימו את עצמם לתמורות בשטח.
ההחלטה לא להאריך את כהונתו של דניאל הרשקוביץ ולא למנות לו מחליף מותירה את שירות המדינה ללא שומר סף שימנע שחיתות ופגיעה בעובדים. הממשלה וראש הממשלה צריכים למנות בהקדם נציב חדש, מקצועי ועצמאי.
מאת: עו"ד עדנה הראל פישר
תא"ל הגרי השמיע את עמדתו המקצועית של הגורם הרלוונטי ביותר להצעת החוק המדוברת. הטענה לפיה התערב בעניינים פוליטיים, מתעלמת מעיקרון חשוב שנועד להבטיח קבלת החלטות עניינית.
מאת: ד"ר נדב דגן
מכישלון הניסיון של נשיא דרום קוריאה לבטל למעשה את הדמוקרטיה במדינתו אפשר ללמוד כמה דברים חשובים על שבריריותה של דמוקרטיה ועל היכולת להציל אותה.
על רקע הפרסומים האחרונים בדבר החשש ממעצר והליכים פליליים בחו"ל נגד חיילי צה"ל שהיו מעורבים במלחמה, ד"ר ערן שמיר-בורר התארח בחדשות 12 והסביר מה חשוב לעשות כדי לצמצם את הסיכונים המשפטיים הקיימים, ומדוע המשך קיומה של מערכת משפט עצמאית ואפקטיבית הוא חיוני להגנה על חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים.
57% מהישראלים סבורים שההנהגה לא עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים ● בציבור היהודי: רוב גורף בשמאל ובמרכז מתנגדים לקידום הרפורמה המשפטית בעת הזאת, בימין רוב קטן תומכים ● 63% מהישראלים מאמינים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
57% מהישראלים סבורים שההנהגה לא עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים ● הציבור חצוי בשאלה אם נתניהו יוכל להעיד במשפטו ובמקביל לתפקד כראוי כראש ממשלה ● 63% מהישראלים מאמינים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית.
האם מוצר טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית שאנחנו מבקשים לרכוש ולהטמיע, משנה את כללי המשחק?
בליץ החקיקה נגד התקשורת נועד קודם כל ליצור מהומה סביב הצעות חוק שלא באמת יכולות לעבור, כדי לכסות על היעדר מדיניות. אבל כשסגירת התאגיד מגיעה בחבילה אחת עם ניסיונות לסגור את גלי צה"ל, עם חוקי הטבות למקורבים ושליטה – יש מקום לדאגה.
סקירה מספר 6: 27.10-27.11.2024
מאת: ארז סומר
הציפיות מוועידת האקלים של האו"ם באזרבייג'ן היו נמוכות מראש, והיא אכן הסתיימה בקול ענות חלושה. אבל במקום שבו ראשי מדינות נכשלים – יוזמה ישראלית לשיתוף פעולה אזורי נותנת סיבה לאופטימיות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ועדת החקירה הציבורית שמקדם הליכוד לא נועדה לחקור באמת את מה שאירע ב-7 באוקטובר וברור למה ראש הממשלה מעדיף אותה על פני ועדת חקירה ממלכתית. כך רוצה הממשלה לקעקע את הקונצנזוס האחרון בחברה הישראלית.
לפי סקר ה-OECD, לישראלים יש אמון נמוך במיוחד ביכולתם לממש זכויות חברתיות-כלכליות והם מרוצים פחות מהשירותים הציבוריים הניתנים להם, ביחס לשאר מדינות הארגון. אבל ישנן גם נקודות אור.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן מזמינים חוקרים וחוקרות, עיתונאים ועיתונאיות, מורים ומורות, פעילים ופעילות, להגיש מאמרים קצרים בנושא חופש הביטוי במלחמה, העוסקים בהיבטים שונים של חופש הביטוי במלחמת חרבות ברזל בפרט, ובמלחמות בכלל. המאמרים יכולים להתמקד באירוע ספציפי, בסוגיות הקשורות למלחמה הנוכחית, בדיון תיאורטי, השוואתי או היסטורי באשר לחופש הביטוי במלחמה ובחירום.
המאמרים שיתקבלו יאוגדו בקובץ מאמרים בהוצאת שני המכונים.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
31 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי, וההערכה היא שהמצוקה הכלכלית והנפשית שגוברת בגלל המלחמה תגרום גם לעלייה באלימות במשפחה. כל זאת בזמן שנשים בישראל נעדרות כמעט לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ממשלת ישראל הנוכחית מינתה הכי פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה בעשרים השנים האחרונות לפחות, והיום לא מכהנת שום אישה בתפקיד. למצב העגום הזה יש השלכות חוקיות, חברתיות ומקצועיות.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ישראל כנראה לא תצליח לכפות על בית הדין לבטל את הצווים, ואם תנסה לעשות זאת תקשה עוד על בעלות בריתה לתמוך בה. מה בכל זאת אפשר לעשות? חקירה עצמאית ואפקטיבית, הימנעות מהצהרות בעייתיות והקפדה על דיני הלחימה.
ד"ר ערן שמיר-בורר בריאיון לחדשות 12