דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות
מאת: יוחנן פלסנר, מיכאל האוזר טוב
מאת: ד"ר גיא לוריא, ח"כ קארין אלהרר
דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות
מאת: ד"ר גיא לוריא
לפיטורי ראש השב"כ, הדחת היועצת המשפטית ושינוי הוועדה לבחירת שופטים יש אותה מטרת-על: נטרול האיזונים והבלמים שאמורים להבטיח כי הממשלה תהיה כפופה לחוק.
מאת: פרופ' בני פורת
הקריאה לציית לבג"ץ אינה עניין של ימין או שמאל, דתיים או חילוניים. זו דרישה הכרחית, כדי שלא נהפוך לאוסף שבטים הנלחמים זה בזה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
השינוי בוועדה לבחירת שופטים מנסה להוביל לכך שבבתי משפט בכל הערכאות ישבו שופטים שקיבלו את התפקיד בשל נאמנות אישית או פוליטית. המטרה אינה גיוון, אלא מערכת משפט שתייצג את הפוליטיקאים במקום לקיים את שלטון החוק, ואת המחיר ישלמו האזרחים.
מאת: יוחנן פלסנר
בעידן של ריבוי גרסאות וערעור מתמשך על מוסדות ואנשי מקצוע, קשה להבחין מהי אמת ומהי מניפולציה. זו לא טעות — זו שיטה מסוכנת. וחנה ארנדט כבר הזהירה אותנו בדיוק מפניה.
מאת: נתן מיליקובסקי
הדחת היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ היא חלק ממהלך רחב להשתלטות פוליטית על השירות הציבורי. רטוריקת ה"דיפ-סטייט" מסמנת כל עמדה מקצועית כחתרנות – ומאיימת לערער את יסודות הממלכתיות והדמוקרטיה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
לא ניתן למצוא הצדקה אמיתית לשינוי שיטת בחירת השופטים לבתי המשפט שאינם העליון, לא בטענות שהשמיעו תומכי השינוי, לא בהשוואה בינלאומית וגם לא בטענות ביחס לרצון לקדם גיוון שיפוטי. הכול כסות ואמתלה לשאיפה להשיג כוח בלתי מוגבל.
מי מוסמך לפטר את היועצת? איך נראה הליך הפיטורים? והאם למרות הסדר ניגוד העניינים לו מחויב ראש הממשלה, אפשר מבחינה משפטית לפטר אותה? כל התשובות לכל השאלות בעקבות פתיחת הליך הדחת היועצת בידי שר המשפטים.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי, ח"כ גלעד קריב
דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות
מאת: פרופ' עמיחי כהן, ח"כ מתן כהנא
דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הטענה לפיה לא חלה שום מגבלה על סמכותה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ היא ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. כל החלטת ממשלה, גם כזו שנעשית לפי סעיף ברור בחוק – כפופה לביקורת בית המשפט, והדיון המשפטי סביב ביטול עילת הסבירות לפני שנתיים מוכיח שכולם מבינים זאת.
בעיתוי תמוה במיוחד, דווקא כאשר השירותים שהיא מספקת חיוניים מתמיד ותקציב המשרד לביטחון לאומי הכפיל את עצמו – בוחרת הממשלה לסגור את הרשות לביטחון קהילתי, הגוף היחיד שמתמודד עם בעיות של אלימות וסמים בקהילה. התוצאה? פגיעה בביטחון של כולנו.
מאת: פרופ' סוזי נבות
נכון, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השב"כ, אבל היא לא יכולה לעשות זאת תמיד ובכל תנאי. החלטת ראש הממשלה לפטר את רונן בר נגועה בניגוד עניינים ומצטרפת לתמונה הרחבה של השתלטות פוליטית על שומרי הסף.
אם הרשתות החברתיות מגבירות אנטישמיות, הבינה המלאכותית יוצרת "אוטומציה" שלה, ומעצימה מסרים של שנאה באפקטיביות שלא הכרנו. בינתיים בארה"ב מדברים על צעדים נוקשים נגד אנטישמיות אבל מבטלים פיקוח על בינה מלאכותית, ומי שנאבקת בהטיות המסוכנות של הטכנולוגיה היא דווקא אירופה.
לאחר בחירות 2024 ברשויות המקומיות, רק 15% מכלל סגני ראשי המועצות ו-15% מהסגנים בשכר הן נשים. למרות שיעורן הנמוך ממילא של נשים במועצות הרשויות המקומיות, ישנה נטייה גבוהה יותר למנות גברים לתפקידי סגנוּת.
מאת: הודיה בן ארי
כשאסתר מתחננת למלך אחשוורוש שיבטל את רצח יהודי הממלכה, יוצאת ממנה הזעקה הבסיסית ביותר: איך אוכל לשבת מהצד ולראות את ההשמדה ההמונית של בני עמי? בפורים תשפ"ה מופנית קריאתה של אסתר למנהיגים המתמקדים בעת הזאת בקידום החוק לעיגון ההשתמטות מצה"ל, במקום לעסוק בחיזוק תחושת שותפות הגורל והנשיאה של כולם בנטל.
מאת: ד"ר גיא לוריא
כשתשומת הלב הציבורית מופנית לחטופים ולשאלה אם תתחדש הלחימה בעזה, מבקש שר המשפטים להשלים את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים. במחטף, באופן דורסני וחד-צדדי מעבירים שינוי קיצוני ודרמטי בחוק יסוד.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
התיקון לחוק החסינות מבקש ליצור מחסום כמעט בלתי עביר מפני חקירה והליכים אזרחיים נגד חברי כנסת, באמצעות דרישת רוב מיוחד של 75 ח"כים. מדובר במכה קשה לשלטון החוק שתעניק לחברי הכנסת חופש כמעט מוחלט לעבור עבירות חמורות ולבצע עוולות אזרחיות ללא השלכות משפטיות משמעותיות.
מאת: תומר לוטן
בארה"ב מבטיח אילון מאסק התייעלות כלכלית דרך קיצוץ הוצאות מיותרות ובזבזניות. בישראל הוצאות כאלה גלויות לעין כל, אבל כדי לבנות כאן שירות ציבורי יעיל צריך להתמקד לא רק בכספים הקואליציוניים אלא גם במרכיבים הבסיסיים שהופכים אותו למסורבל ולא אפקטיבי.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי, בשיתוף מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.
דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות