תמונת ברירת מחדל

חוקה בהסכמה

המועצה הציבורית לחוקה בראשות נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט מאיר שמגר הוקמה ביולי 2000, והיא מונה כמאה חברים, בהם שרים וחברי כנסת (חילונים, חרדים, דתיים-לאומיים, ערבים, אנשי ימין ושמאל), נציגים בכירים מהאקדמיה ומעולם המשפט, אנשי דת ואישי ציבור – נציגים המשקפים במידה רבה את הרכב החברה הישראלית על גווניה ועל המתחים שבתוכה. בישראל מעולם לא נערכו דיונים בנוגע לחוקה בהשתתפות של כל רכיבי החברה, והמועצה הציבורית היא הניסיון הרציני הראשון לעשות זאת.

המועצה הציבורית ערכה 12 כנסים ובהם היא ביררה, סיכמה, ערכה והדפיסה דיונים והסכמות בנושאים הקשורים בכתיבת חוקה, ובהם דגם המשטר הראוי לישראל, שיפור המשטר הפרלמנטרי, מגילת זכויות מלאה, ההיבט החוקתי של יחסי דת ומדינה, דגמים לביקורת שיפוטית ועוד. דיוני המועצה הציבורית הם בסיס והשראה להצעתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות של שמגר לחוקה בהסכמה. הכנסים הוכיחו כי יש סיכוי להגיע לחוקה בהסכמה. אנו במכון הישראלי לדמוקרטיה מאמינים כי לאזרחי ישראל יש מכנה משותף אזרחי-דמוקרטי, אנו מאמינים כי אפשר להגיע להסכמה. אחרי כמעט 57 שנים הגיע הזמן לעשות מעשה, להביא למאמץ אמתי, ולהגיע לחוקה בהסכמה.

במפגש הראשון של המועצה הציבורית הוגדרה המטרה הכוללת של הפורום – גוף שבא לסייע בסלילת הדרך שתעביר את הדמוקרטיה הישראלית מהשלב הפורמלי אל השלב המהותי. ואכן, כל אחד מכינוסי המועצה התמקד בנושא אחר בעל חשיבות מהותית למבנה הדמוקרטיה הישראלית ולערכיה, ולאורך השנים כל דיוני המועצה יחד שימשו בסיס לכינון חוקה בהסכמה. שלושת הכינוסים הראשונים של המועצה עסקו בדגם המשטר הראוי לישראל ובמבנה המוסדי של המשטר הראוי. בהקשר זה הוצגו שלושה דגמי משטר: דמוקרטיה פרלמנטרית; דמוקרטיה נשיאותית; ובחירה ישירה לראשות הממשלה. נדונו רשויות השלטון, שיטת הבחירות והמבנה החוקתי של המדינה.

בכינוס הרביעי נפתח בפעם הראשונה הדיון ביחסי דת ומדינה מן ההיבט החוקתי, נושא זה נדון שוב בכינוס השישי, ובו התרכזו בסוגיית אופי המדינה ובהשלכותיה על החוקה, מפגש שהיה בסיס לניסוח מבוא לחוקה. בכינוס החמישי נדונו דגמים של ביקורת שיפוטית, ובכינוס השביעי הדיון חזר להתמקד בהובלת המדינה אל עבר קבלת חוקה. כינוס זה עסק בהליכי קבלת החוקה ותיקונה ובשאלת הצורך בבית מחוקקים נוסף בישראל ואופן עיצובו. הכינוס השמיני עסק בהיבטים חוקתיים, משטריים ופרוצדורליים של השלטון המקומי, במטרה לסייע בהגדרת מעמדו החוקתי של השלטון המקומי בישראל. הכינוס התשיעי עסק בשאלת העיגון של זכויות חברתיות בחוקה.

הכינוס העשירי והאחד עשר עסקו ברשויות המדינה: ברשות המבצעת וברשות השופטת. הדיון ברשות המבצעת התמקד בסמכויותיה, בתפקידה ובעקרונות פעולתה, והדיון ברשות השופטת התמקד בהסדרה חוקתית, במינוי שופטים וביסודות חוקתיים. לבסוף, בהתבסס על כל כינוסי המועצה, בכינוס האחרון הוצגה בפעם הראשונה ההצעה לחוקה בהסכמה שהוכנה במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות השופט שמגר.

כפרויקט המשך קם במכון הישראלי לדמוקרטיה פרויקט הפורום לתיקון שיטת הממשל.

כינוס המועצה הציבורית המסכמת, ב 17-18 לפברואר 2005. בכינוס ששודר בשידור חי, דנו משתתפי המועצה על טיוטת החוקה השלמה המשקפת עבודה ארוכה ופשרות מורכבות ומאוזנות אשר גובשו לכדי מסמך אחד. אריק כרמון, נשיא המכון, מספר על המועצה ועל החוקה.

 

 

על שולחן הכנסת הונחו לאחרונה הצעות חוק-יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והצעת חוק לתת תוקף של חוק-יסוד להכרזה על הקמת המדינה. האם יש צורך בעיגון חוקתי כזה? איזו צורה הוא צריך ללבוש? מה צריכים להיות ההסדרים הכלולים בו?

default

הכינוס המסכם של המועצה הציבורית לחוקה.

default

הכינוס האחד-עשר של המועצה הציבורית לחוקה.

default

כינוסה השמיני של המועצה הציבורית לחוקה עסק בהיבטים החוקתיים, המשטריים והפרוצדורליים של השלטון המקומי. במושב הראשון הוצגו הדגמים לדיון, הוצגה נקודת המבט החוקתית לשלטון המקומי ונערכה השוואה בין דגמים לפיתוח הקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בהסדר החוקתי. המושב השני עסק בכמה דגמים לשלטון מקומי, והמשתתפים נחלקו בו לשלוש קבוצות דיון: הראשונה דנה בדגם הביזורי-אוטונומי, השנייה דנה בדגם הריכוזי-רגולטורי, והשלישית דנה בדגם האזורי. במושב השלישי נערכה ישיבת מליאה לקראת גיבוש דגמים לשלטון המקומי.

default

הכינוס החמישי של המועצה הציבורית לחוקה.

default

כינוסה הרביעי של המועצה הציבורית לחוקה.

default

כינוסה השלישי של המועצה הציבורית לחוקה.

כינוסה השני של המועצה הציבורית לחוקה.

default

הכינוס הראשון של המועצה הציבורית לחוקה.

default