מינויו של יו״ר הכנסת לוועדה להדחת היועמ״שית צפוי להיתקל בקשיים משפטיים
הממשלה שוקלת למנות את יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה, לוועדה שתכריע בעניין הדחת היועצת המשפטית לממשלה על תקן שר משפטים לשעבר, אך מדובר במינוי בעייתי נוכח כללי האתיקה של חברי הכנסת ובשל ניגוד עניינים, הנובע בין היתר מתפקידו הממלכתי של יו״ר הכנסת.
ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד: סקירה מעודכנת ל-2025
המקרים בהם ניתן היתר לממשלה/לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג״ץ (שלא ע״י הייעוץ המשפטי לממשלה)
המתקפה על השירות הציבורי: ישראל נותרה ללא נציב
העובדה שכבר שבוע אין בישראל נציב שירות מדינה אינה מקרית: היא חלק ממתקפה כוללת על השירות הציבורי, שקשורים אליה גם תיאוריות הדיפסטייט והניסיונות להדיח שומרי סף כמו היועצת המשפטית לראש השב"כ. בסופו של דבר, מדובר בפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל.
"האינטרס הלאומי" עם יוחנן פלסנר ומיכאל האוזר טוב ב-FM102
מאת: יוחנן פלסנר, מיכאל האוזר טוב
פיטורי רונן בר: רוחו של הכאוס ריחפה מעל הדיון בבג"ץ
מאת: פרופ' סוזי נבות
השיח הפופוליסטי שהשתקף עד עתה באולפנים, בהפנות ומול משפחות החטופים הגיע עד לבית המשפט העליון. ההתפרעות והקריאות "בוגדים" הן תוצאה של דה-לגיטימציה והסתה מתמשכת נגד מערכת המשפט, ובסופו של יום – בג"ץ העביר מסר חד וברור.
סקר מרץ 2025: 56.5% מכלל הציבור חושבים שעל הממשלה לציית לפסיקת בג”ץ בעניין הדחת ראש השב"כ, 31% סבורים שהיא לא חייבת
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.
סקר מרץ 2025: 56.5% מכלל הציבור חושבים שעל הממשלה לציית לפסיקת בג”ץ בעניין הדחת ראש השב"כ, 31% סבורים שהיא לא חייבת
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.
ממלכתיות השב"כ קריטית לשמירה על ביטחון ישראל וחירויות אזרחיה
בגלל עוצמתו וסמכויותיו מרחיקות הלכת של השב"כ, החוק מעניק לראש השב"כ ולארגון הגנה מפני ניסיונות אפשריים של ראש הממשלה להפעיל סמכויות אלה מטעמים פוליטיים. עצמאות זו היא המבטיחה כי השב"כ לא יהפוך למשטרה חשאית הפועלת נגד אזרחי המדינה.
השידורים הישירים הביאו את הרחוב הפוליטי לבג"ץ
מאת: פרופ' עמיחי כהן
במקום שיחזקו את אמון הציבור בבג"ץ, השידורים הישירים של הדיונים בו הובילו לתוצאה ההפוכה: הפופוליזם הגיע לבית המשפט והפך אותו לזירה של עימות, השתקה ואובדן שליטה. התוצאה עלולה להיות הרס מערכת המשפט כולה.
הדיון בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
ב-8 באפריל דן בג"ץ בשמונה עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ, רונן בר. בג"ץ נדרש להכריע האם הליך הפיטורים עצמו נעשה בניגוד לדין – בלא שימוע, בלא תשתית עובדתית מספקת, תוך התעלמות מחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה ומבלי שנעשתה פניה לוועדה למינויים בכירים. בנוסף, מבחינה מהותית, נטען כי ראש הממשלה נתניהו נתון בניגוד עניינים ב של החקירה הנמשכת בעניין הקשרים שקיימו יועציו עם קטאר.
משבר חוקתי – הגדרות, תקדימים, השלכות
כאשר שרים בממשלה מתכחשים לסמכות הייעוץ המשפטי, מתעלמים מפסקי דין ואף קוראים שלא לציית להם – גובר הסיכון לקריסת המסגרת החוקתית שמגבילה את השלטון, שומרת על אופי המדינה ומגנה על אזרחיה. מהו משבר חוקתי? מדוע הוא מסוכן? ומה אפשר לעשות כאשר מגיעים אליו?
הממשלה והקואליציה מקדמות בבהילות סדרה של מהלכים הפוגעים באופן דרמטי בדמוקרטיה הישראלית
סקירה מספר 8: 06.01-02.04.2025
מבט השוואתי: השתלטות על גופי ביטחון באמצעות מינויים ופיטורים
ונצואלה, תורכיה, הונגריה ופולין ממחישות כי מינויים ופיטורים בגופי הביטחון משמשים להשתלטות עליהם בדרך לפירוק הדמוקרטיה. החלפת אנשי מקצוע ב"נאמנים" סייעה להפוך את הגופים האלה לכלי שרת, מכפיל כוח של מפלגות השלטון. כדי למנוע זאת חשוב לסכל השתלטות כזאת או לבלום אותה כבר בראשיתה.
"קטארגייט" והחיסיון העיתונאי
המשטרה זימנה 3 עיתונאים לתת עדות במסגרת חקירת הקשר בין יועצי ראש הממשלה לבין קטאר. מדוע בניגוד לסוגי חיסיון אחרים – החיסיון העיתונאי לא מעוגן בחוק הישראלי, מתי מתבקשים עיתונאים לגלות מקורות ואיזה הגנה יש להם בכל זאת?
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והפיכתה לפוליטית תאיים על שיקוף ערבים במערכת המשפט
מאת: עו"ד ליטל פילר
מאחורי ההבטחות לגיוון מסתתרת הצעת חוק שתצמצם שיקוף חברתי, תחזק הדרה, ותעמיד בסכנה את מעמד השופטים הערבים.
ניתוח ממצאי סקר עמדות ותפיסות בנושא שינוי האקלים: ישראל לעומת מדינות ה-OECD
סקר שערך ארגון ה-OECD בשנת 2022, הבוחן את תפיסות הציבור במדינות הארגון ביחס לסיכונים שונים, סיפק תובנות ייחודיות על עמדות הציבור הישראלי כלפי סיכונים ארוכי טווח. בארבע השנים האחרונות, ישראל התמודדה עם משברים רבים שהובילו את הציבור להתמקד בעיקר באיומים מיידיים, בעוד שהסיכונים ארוכי הטווח נדחקו לשולי תשומת הלב הציבורית. שנת 2022, שהתאפיינה ביציבות יחסית, לאחר מגפת הקורונה ולפני פרוץ גל המחאות בינואר 2023 שבא בעקבות הרפורמה המשפטית, וכן לפני אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אפשרה הצצה נדירה לעמדות הציבור ביחס לסיכונים לטווח הארוך דוגמת משבר האקלים.
play
פרופ' סוזי נבות בריאיון לגיא פלג בחדשות 12 בנושא שינוי הוועדה לבחירת שופטים
play
בזמן שההפיכה המשפטית דוהרת - החטופים נשארים מאחור | מרב סבירסקי בשיחה עם נועה ברק וושלר
דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות
המהלכים להחלשת הדמוקרטיה בישראל 2024-2023 בהשוואה להונגריה ופולין
השוואה בין מהלכים שנעשו בפולין ובהונגריה לבין מהלכים דומים שהתרחשו בישראל בשנים 2023–2024 בהובלת הקואליציה הנוכחית, חושפת את השיטות ואת דפוסי הפעולה הדומים שמסייעים להתניע נסיגה דמוקרטית.
play
פוליטיזציה של מערכת המשפט בזמן מלחמה | ח"כ קארין אלהרר בשיחה עם ד"ר גיא לוריא
מאת: ד"ר גיא לוריא, ח"כ קארין אלהרר
דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות
הממשלה נגד שלטון החוק
מאת: ד"ר גיא לוריא
לפיטורי ראש השב"כ, הדחת היועצת המשפטית ושינוי הוועדה לבחירת שופטים יש אותה מטרת-על: נטרול האיזונים והבלמים שאמורים להבטיח כי הממשלה תהיה כפופה לחוק.
למשוך בבלם בטרם אסון
מאת: פרופ' בני פורת
הקריאה לציית לבג"ץ אינה עניין של ימין או שמאל, דתיים או חילוניים. זו דרישה הכרחית, כדי שלא נהפוך לאוסף שבטים הנלחמים זה בזה.
עסקנים פוליטיים במקום שופטים מקצועיים
מאת: ד"ר גיא לוריא
השינוי בוועדה לבחירת שופטים מנסה להוביל לכך שבבתי משפט בכל הערכאות ישבו שופטים שקיבלו את התפקיד בשל נאמנות אישית או פוליטית. המטרה אינה גיוון, אלא מערכת משפט שתייצג את הפוליטיקאים במקום לקיים את שלטון החוק, ואת המחיר ישלמו האזרחים.
