הצעת חוק פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים הפעילים בבחירות
במערכת הבחירות לכנסת ה-20 (2015) עלתה על סדר היום סוגיית פעילותם של ארגונים חוץ-מפלגתיים הפועלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, כדוגמת ארגון V15. אף שהצעת החוק של ח"כ קיש כוללת רעיונות ראויים, אנו סבורים שיש לערוך בה תיקונים. אנו סבורים שהנוסח המתוקן של הצעת החוק, שהופץ לקראת הדיונים בוועדה המשותפת בכנסת, ראוי יותר מאשר נוסח ההצעה שאושרה בקריאה טרומית.
בשלב ראשון יש לחייב שקיפות ולא להגביל תרומות ולקבוע תקרת הוצאות כפי שמתבצע במספר מדינות מערביות; יש להקים מערך אפקטיבי ושוויוני לפיקוח על החוק לפני, במהלך ולאחר הבחירות
לקראת הדיון שייערך בהצעת חוק הפיקוח על גופים חוץ מפלגתיים הפעילים בבחירות של ח"כ יואב קיש, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המיוחדת בהצעת החוק ולמגיש ההצעה, מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. חוות הדעת של המכון, מציעה לחברי הכנסת נוסחת ביניים שתכלול שקיפות מלאה של הגופים, אך ביטול ההגבלות המופיעות בחוק על פעילותם של הגופים החוץ מפלגתיים בשלב זה.
בחוות הדעת, אותה כתבו נשיא המכון, יוחנן פלסנר וחוקרי המכון אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, נכתב כי ככלל, הפיקוח על פעילותם של גופים חוץ פרלמנטרים הפעילים בבחירות איננו פסול והוא קיים במספר מדינות מערביות נוספות. עם זאת, החוק בנוסחו הנוכחי מציב אתגרים רבים ולכן יש לערוך בו תיקונים מהותיים.
כותבי חוות הדעת, מסבירים, כי אחת מהבעיות המרכזיות בחוק היא היכולת לאכוף אותו באופן שיוויוני על כל הגופים, למשל בין גופים שמטרתם העיקרית היא לפעול במהלך בחירות לבין גופים שזוהי מטרת משנה שלהם ופעילים לאורך כל השנה. בעוד שגופים מהסוג הראשון יירשמו ברובם כגופים פעילים בבחירות מוסד הרלוונטי לביקורת, יתכן וחלק הגופים מהסוג השני לא יראו את עצמם ככאלו ולא יעשו כן. לפיכך, על המדינה להיערך להקמת גוף שיפקח על כלל הפעילות בתחום זה מראש, במהלך הבחירות ובדיעבד ולהקצות לו את המשאבים הנדרשים שהם ככל הנראה משמעותיים ביותר. ללא תקצוב גוף הפיקוח, אין טעם כלל בחקיקת החוק.
עוד מציינים החוקרים, כי בשלב זה, כשברוב מוחלט של הדמוקרטיות בעולם לא מוטלת מגבלה על תקרת ההוצאה או על התרומות, יש להסתפק בהטלת חובת שקיפות. עם זאת, יש לקבוע, כי בעוד מספר שנים, לאחר שייצבר ניסיון מספק, תידון סוגית הצורך בתקרת ההוצאה וגם זאת, תחת העיקרון של מקרים חריגים שיכולים לפגוע באיזון של מערכת הבחירות כולה. זאת בכדי לשמור על חופש הביטוי, חופש ההתאגדות ועל המעורבות הפוליטית הגבוהה הקיימת בישראל. במכון גם תומכים בנוסח החוק המגדיר את הפיקוח רק על פעילות נגד או בעד מפלגה ולא על פעילות הנערכת בעד או נגד נושא.
מסקירה השוואתית שנערכה בקרב 25 דמוקרטיות מרחבי העולם, עולה כי איסור על השתתפות של גופים חוץ מפלגתיים בבחירות קיים רק ב-5 מדינות, שרובן אינן דמוקרטיות מפותחות. לעומת זאת ב-13 מהדמניות שנבדקו (ובהן אוסטריה, אירלנד ושבדיה), אין כל הגבלה או איסור על פעילות גוף חוץ מפלגתי בבחירות. במדינות אחרות כמו בריטניה וקנדה קיימת הגבלה של תקרת הוצאות ובארצות הברית, אוסטרליה ואיטליה ישנה מגבלה של שקיפות בלבד.