צבא ההגנה על שמה הטוב של ישראל

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת עתידה להתכנס לדיון בהצעת החוק להתיר ללוחמי צה"ל לתבוע, בתביעה ייצוגית, תביעת לשון הרע כאשר הפרסום הפוגע היה בעניין פעילות מבצעית של צה"ל.

"היום מתמצה מבחן הדמוקרטיה בחופש העתונות: החוקה הליבראלית ביותר יסודה בשקר אִם מוּשם מחסום לפי העתונות, אבל במקום בּו העתונות חופשית – שם יש תקווה, על אף מגרעות החוקה." (זאב ז'בוטינסקי)

ראשית, יש לומר כי ההצעה מהווה חריג בולט לכלל הגורף, לפיו אין זכות לאף ציבור – בניגוד לפרטים – לתבוע את עלבונו ואת דיבתו. לא ציבור לאומי, לא מיעוט גזעי נרדף, לא בעלי מקצוע חשובים, ולא כל ציבור בלתי מסויים שהוא – אינם רשאים לתבוע, אף אם הם חשים עלבון וזעם על לשון הרע "קולקטיבי" שמוטח בהם. וזאת, משום שלפי האיזון המגולם בחוק לשון הרע, פגיעה שאיננה מסויימת, אלא נעשית כלפי ציבור, אינה פוגעת בשמם הטוב של חברי הקבוצה – לפחות לא במידה כזו המצדיקה את הפעלת הסנקציה של תביעת לשון הרע.

מרגע שדיבור, או יצירה כלשהי, חשופה לתביעות לשון הרע, מופעל עליה אפקט מצנן רב עוצמה – האיום בתביעות. אף אם לתביעה אין בסיס, אף אם לאחר שנים היא תדחה או שהתובע ייסוג או יתפשר – עצם האיום בתביעה עלול לגרום למניעת פרסומים שיש בהם סיכון מסויים.

החוק הקיים מאפשר, בכל זאת, להגיש תביעה פלילית, גם באשר ללשון הרע כנגד ציבור – אך מותיר את שיקול הדעת בענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה – וכך ראוי. מצב זה נועד למקרים נדירים ומיוחדים, בהם, משיקולים של גודל הקבוצה, אופייה, חוזקה והאלטרנטיבות לשיקום השם הטוב – נוצר ההכרח בתביעה פלילית.

וכאן יש לתהות – מדוע דווקא לצבא, מכל הציבורים כולם – מגיעה הגנה מיוחדת שיוכל לממשה באמצעות תביעה ייצוגית של הלוחמים? דווקא רשות ציבורית אמורה להיות חשופה יותר לביקורת. באנגליה נפסק כי לא ניתן לרשות מקומית לתבוע תביעת לשון הרע, והגיון הפסיקה חל על כל רשות שלטונית. הגיון זה חל במיוחד כלפי הצבא, אשר אנו נוהגים לכנותו "הצבא המוסרי בעולם" – על מנת שיוכל להשאר כזה – חייבים לאפשר ביקורת. דווקא הצבא הוא בעל אמצעים רבים להסביר את עצמו, ולסתור את הטענות כנגדו – בעיקר אם מדובר בטענות שקריות. צריך להזהר מן הפיתוי להפוך את בית המשפט למכריע בדבר אמיתות או שקריות של טענות. הסכנה שבית המשפט יכשל ויקבע כי אמת היא שקר היא מוחשית וחמורה. גילוייה המאוחרים של ועדת לנדוי על שיטות העינויים של השב"כ מעידים על כך בבירור.

למעשה, מקפלת ההצעה תכלית שהיא תכלית זרה לחוק לשון הרע. לא רק על שמם הטוב של החיילים היא נועדה להגן, אלא על שמה הטוב של המדינה – אשר מוכפש בעולם על ידי ביטויים התוקפים את הצבא ומוסריותו. חוק לשון הרע לא נועד להגן על שמה הטוב של המדינה. ההיפך – תיקון שכזה, ההופך את הצבא ל"ציבור" היחידי בישראל שאת עלבונו ניתן לתבוע באמצעות תביעת לשון הרע – רק יכפיש את שמה של המדינה כמדינה דמוקרטית. המדינה תוצג ככזו שיש לה מה להסתיר ולהשתיק. המבקשים לברך, יצאו מקללים.

קראו את חוות הדעת ששלחו המחברים וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט