נישואים אזרחיים: האומנם הפתרון?
הרב אלי בן דהן, יוצא כנגד הקריאה לביטול הסמכות הייחודית של הרבנות הראשית על טקסי הנישואין, לתפיסתו היתר להנהגת נישואים אזרחיים אינו מתאים למדינת ישראל ואף יגרור בעקבותיו נזקים גדולים.
מבוא
לאחרונה עם פרסום הסכסוך שפרץ בין הרבנות הראשית לישראל לבין ארגון רבני צהר, שבה ועלתה הטענה כי יש להשאיר את הסכסוך ללא פתרון כדי שיגבר הלחץ הציבורי על הממסד הדתי, שייאלץ עקב כך לפתוח את שעריו גם לתנועות דתיות אחרות, כגון התנועה הרפורמית או הקונסרווטיבית, ולהסכים להנהיג נישואים אזרחיים או אפילו ברית זוגיות (להלן אשתמש במונח "נישואים אזרחיים" גם בהתכווני לברית הזוגיות).
טענה זו, המזכירה משטרים אפלים שדגלו בשיטה שככל שיהיה רע יותר כך יהיה בעתיד טוב יותר, מוטב היה לה שלא תישמע.
לגופו של עניין, במאמר קצר זה אנסה להסביר מדוע הפתרון, ששואפים אליו חלקים שונים בישראל, לביטול הסמכות הייחודית של הרבנות הראשית אינו נכון, אינו מתאים לנו ואף יגרור בעקבותיו נזקים גדולים.
1. אחדות עם ישראל
מאז קום המדינה נהוגים בישראל נישואים על פי ההלכה. כיוון שכך אין מצב שבו בן זוג אחד אינו יכול להינשא לאחר, כיוון שהוריו לא נישאו כהלכה. בעלי תשובה שהיו חילוניים מובהקים, לא נתקלו בקושי הלכתי להינשא לבני זוג דתיים ואף לא ילדיהם.
אם יונהגו בישראל נישואים אזרחיים, בתוך דור אחד ובוודאי בתוך כמה דורות, נהפוך לשני עמים ואולי ליותר, זאת מפני שאלו שהוריהם לא נישאו על פי ההלכה לא יוכלו להינשא לאלה שהוריהם נישאו כהלכה.
לפני כל נישואים על פי ההלכה, הרב רושם הנישואים מברר אם בני הזוג כשרים להינשא. לפני כמה שנים בעקבות בירור כזה, נמנעו נישואים של אח ואחות שלא ידעו זה על זו. אין ספק שפעולות בירור לגבי כשרות בני הזוג ולגבי איסורי נישואים אחרים שאינם מפורסמים כמו אח ואחות, ולא ידועים אף לא לבני הזוג עצמם, לא ייעשו בנישואים אזרחיים. כיצד, אם כן, אפשר יהיה לסמוך על כשרותם? כך למשל, אדם שנשא אישה ואחר כך התגרש ממנה, אסור לו לשאת את אחותה, בחיי גרושתו. האיסור אינו ידוע, ומכאן שילדים שייוולדו מנישואים כאלה יהיו ממזרים. ישנן דוגמאות רבות נוספות לאיסורי נישואים שאינם מוכרים לכול. מציאות כזו תביא לכך שחלק ניכר בציבור הישראלי, שנישואים הלכתיים חשובים לו, יימנע מלהינשא עם אלו שהוריהם לא נישאו כהלכה, כיוון שכשרות ילדיהם מוטלת בספק.
2. חוסר מחויבות לכלל
הרצון להנהיג נישואים אזרחיים בישראל מתפרש כרצון לפתור בעיות של הפרט על חשבון הכלל. העיקרון היסודי שהנחה את מנהיגי המדינה בראשיתה, שטובת הכלל גדולה יותר מטובת הפרט ואף חשובה יותר, יתנפץ עם הנהגת נישואים אזרחיים. יחסי היחיד והציבור ישתנו מאחריות הפרט לכלל, כלומר לעם, למצב שבו אין לפגוע ביחיד גם אם הכלל כולו נפגע מכך. דומה הדבר למי שקודח חור בתאו שבירכתי האנייה וטוען שכיוון שרק בתאו שלו הוא קודח, אינו פוגע באחרים. תחושה זו תהיה נחלת הכלל ותחלחל גם לתחומים אחרים, ובכלל זאת לצבא. היסוד העיקרי לקיום צבא הוא שהחייל הבודד משליך את חייו מנגד עבור העם כולו. אם ערך זה יישבר, חיילים לא יקריבו את עצמם לא למען חבריהם ולא למען חיי האזרחים.
3. יחסי המדינה והגולה
מדינת ישראל נתפסת בעיני היהודים בגולה כמדינה הנבדלת מן המדינות שבהן הם חיים. גם אם הם אינם עולים לארץ, הם יודעים שיש להם מדינה מיוחדת - יהודית. מדינה שבה ענייני הנישואים והגירושים נעשים על פי ההלכה. הם יודעים כי זהו המקום היחיד שבו מי שרוצה לשמור על עתיד ילדיו, יכול לעשות כן. אם גם בישראל יונהגו נישואים אזרחיים, לא יהיה שום הבדל בינה לבין שאר המדינות בעולם. אם כך, לשם מה יעלו לארץ?
4. האחריות לדורות הבאים
המקום היחיד בעולם שבו כמעט אין נישואי תערובת, בין יהודים ללא יהודים, הוא בישראל. בעוד שבקהילות היהודים בחו"ל שיעור נישואי התערובת הולך וגדל ומגיע אף ליותר מ-50%, במדינת ישראל הוא שולי ביותר. לפי כל הנתונים אנחנו מאבדים בכל שנה רבבות מבני עמנו הנישאים ללא יהודים. מספרם של היהודים בעולם הולך וקטן, לעומת מספרם בארץ ההולך וגדל. אם יונהגו נישואים אזרחיים בישראל, צרה זו תתרגש גם עלינו.
סיכום
ברי לי כי בעקבות הנהגת נישואים על פי ההלכה, ישנם בני זוג שאינם יכולים לבוא בברית הנישואים, והם כמובן נפגעים מכך. עם כל הצער והכאב המובנים, מצבם של בני זוג כאלו דומה למצבם של בני זוג העומדים להינשא, ומתגלה במהלך בדיקות גנטיות כי הילדים שייוולדו להם יסבלו בוודאות ממומים קשים. הם בוודאי יבחרו בצער רב שלא לממש את אהבתם, מתוך אחריות לצאציהם.
במשך כל הדורות היו קבוצות בעם ישראל שחיפשו דרכים לשנות את ההלכה, כגון הצדוקים והקראים. הקבוצות הללו נדחו על ידי העם בחושו הבריא והאחראי לקיומו הנצחי.
אם לא חשובים בעיני מציעי האלטרנטיבה אחדותו, המשך קיומו, טהרתו וקדושתו של עם ישראל והיוחסין שנשמרו בקפידה במשך אלפי שנים ואם כוונתם של המציעים היא להביא לשינוי ייחודו של עם ישראל ולהפוך אותו להיות ככל הגויים, עליהם לומר זאת בפירוש ובגלוי, ולא להתכסות בטיעונים של זכויות הפרט.
הרב אלי בן דהן הוא לשעבר מנהל בתי הדין הרבניים