בחירות 2013

אודות הבחירות לכנסת ה-19

ממשלתו השנייה של בנימין נתניהו הייתה מהיציבות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. מלבד פיצולה של מפלגת העבודה בראשית 2011 והצטרפותה קצרת המועד של קדימה באביב 2012 – שני אירועים שלא זעזעו יתר על המידה את הרכב השרים – נותר הבסיס הקואליציוני של הממשלה יציב ואיתן, ללא איום ממשי. משברים קואליציוניים מהותיים כמעט שלא נרשמו, וכמעט כל השרים השלימו תקופות כהונה רצופות של ארבע שנים במשרדי הממשלה.

היציבות נבעה, בין היתר, מהעובדה שגוש הימין-דתיים הצליח להתייצב כגוש ששמר באופן קבע על יתרון מוצק לאורך כל תקופת הכהונה. יתרון זה איפשר לממשלה לנקוט בגישה פאסיבית בכל הנוגע לשיחות עם הפלסטינים. גם המחאה החברתית של קיץ 2011 לא העמידה בסכנה את הדומיננטיות של הליכוד ושותפיו האידיאולוגיים. ראש הממשלה בחר להקדים את הבחירות (בכתשעה חודשים ממועדן המקורי), מתוך עמדה של כוח ולא של אילוצים.

לקראת הבחירות הוכרז כי שתי מפלגות הימין העיקריות – הליכוד וישראל ביתנו – ירוצו ברשימה משותפת. במרכז-שמאל המפה חלו תזוזות: קדימה נמחקה כמעט לגמרי ואת מקומה תפסו שתי מפלגות שהתחרו על קהל תומכיה: "יש עתיד" בהנהגת יאיר לפיד ו"התנועה" בהנהגת מנהיגת קדימה לשעבר ציפי לבני. מפלגת העבודה, בהנהגת שלי יחימוביץ, הדגישה הפעם בקמפיין הבחירות שלה את הנושאים הכלכליים-חברתיים. במגזר הדתי-לאומי נרשמה התעוררות, לאחר שנים של דעיכה ופיצול: הבית היהודי ערך מפקד חברים גדול, ולראשונה נערכו פריימריז לבחירת המנהיג והרשימה. נפתלי בנט, שנבחר לראשות הרשימה, ניהל קמפיין אפקטיבי שקרץ גם לאלקטורט מחוץ למגזר.

תוצאות הבחירות גרמו להפתעה גדולה, עם ההצלחה של יש עתיד שזכתה ב-19 מנדטים. האיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו לא הוכיח עצמו מבחינה אלקטורלית וכוחן המשותף של שתי המפלגות ירד מ-42 ל-31 בלבד. מפלגת העבודה הצליחה להתחזק רק במעט ביחס לבחירות הקדומות, בעוד שמרצ הכפילה את כוחה ל-6 מנדטים. מפלגת הבית היהודי, שהתמודדה ברשימה משותפת עם מפלגת תקומה, זכתה להישג נאה של 12 מנדטים. המפלגות הערביות והחרדיות שמרו על יציבות.

לאחר שהטיל נשיא המדינה על נתניהו להרכיב ממשלה התמשכו השיחות הקואליציוניות זמן רב מהמצופה. שיתוף פעולה הדוק בין לפיד לבנט, הקטין את מרחב הפעולה הפוליטי של נתניהו ובסופו של יום הוקמה ממשלה ללא חרדים.  הקואליציה נשענה על תמיכתם של 68 חברי כנסת מארבע סיעות: ליכוד-ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה.

הבחירות לכנסת ה-19

22.1.2013

מספר בעלי זכות הבחירה

5,656,705

אחוז החסימה

2

סך הכל מצביעים

3,833,646

מספר הקולות הכשרים

3,792,742

שיעור ההצבעה

67.8

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
הליכוד ביתנו 885,163 31 23.3 המועמדים המועמדים
יש עתיד 543,458 19 14.3 המועמדים המועמדים מצע מצע
מפלגת העבודה 432,118 15 11.4 המועמדים המועמדים מצע מצע
הבית היהודי 345,985 12 9.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
ש"ס 331,868 11 8.8 המועמדים המועמדים
יהדות התורה 195,892 7 5.2 המועמדים המועמדים
התנועה 189,167 6 5.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
מרצ 172,403 6 4.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
רע"מ-תע"ל 138,450 4 3.7 המועמדים המועמדים
חד"ש 113,439 4 3.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
בל"ד 97,030 3 2.6 המועמדים המועמדים
קדימה 78,974 2 2.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
עוצמה לישראל 66,775 - 1.8 המועמדים המועמדים מצע מצע
עם שלם 45,690 - 1.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
עלה ירוק 43,734 - 1.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
ארץ חדשה 28,080 - 0.7 המועמדים המועמדים
כוח להשפיע 28,049 - 0.7 המועמדים המועמדים
הישראלים 18,939 - 0.5 המועמדים המועמדים מצע מצע
הירוקים 8,117 - 0.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
דור בוני הארץ 5,975 - 0.2 המועמדים המועמדים
חיים בכבוד 3,640 - 0.1 המועמדים המועמדים
דעם 3,546 - 0.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
אחים אנחנו 2,899 - 0.1 המועמדים המועמדים
צדק חברתי 2,877 - 0.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
כולנו חברים 2,176 - 0.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
הפיראטים 2,076 - 0.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
מפלגת כלכלה 1,972 - 0.1 המועמדים המועמדים
מתקדמת ליברלית דמוקרטית 1,352 - 0.0 המועמדים המועמדים
אור 1,027 - 0.0 המועמדים המועמדים
ברית עולם 761 - 0.0 המועמדים המועמדים
התקווה לשינוי 649 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
מורשת אבות 461 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע

קישורים בנושא

מאמרים בנושא בחירות 2013

ההסכם הקואליציוני כולל  שינוי מהותי בשיטת הבחירות: העלאת אחוז החסימה ל-4%. מה יהיו פניה של מערכת המפלגות לאחר שינוי זה?

תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה משקפות שוב את פלגנותהּ של החברה הישראלית. לנוכח זאת, תפקידן של המפלגות הוא למתן את הקיטוב ולא להחריפו. הנטייה של מפלגות מסוימות להקצין את השיח, לכפות על המיעוט את הכרעת הרוב מבלי להתחשב בזכויותיו, והפסילה מראש של אפשרות שיתוף פעולה עם מפלגות מסוימות שוברות, את הכלים במשחק הדמוקרטי.

נשיא המדינה הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ובכך נורתה יריית הזינוק לתהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-33. מה מלמד הניסיון ההיסטורי וההשוואתי על תהליך הרכבת הממשלה והאם חלה עם השנים עלייה משמעותית במספר השרים? 

לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר. 

מזה כמה עשורים, ייצוגה של יהדות התורה ושל קודמתה ההיסטורית, אגודת ישראל, היה חידה בעיני המומחים: כיצד ייתכן שהמגזר החרדי גדל בשיעור גבוה כל כך, ואילו המפלגה המייצגת אותו גדלה בשיעור נמוך כל כך?

שוויון בין-גושי, התייצבות אחוז ההצבעה, המשך הפיצול הפרלמנטרי, המפלגות הגדולות לא מתאוששות ו....כנסת עתירת חברי כנסת חדשים, נשים, דתיים וחרדים.

לקראת הבחירות, צוות בראשות פרופ' גידי רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות החוקרים אסף שפירא ומיכאל פיליפוב פיתח את "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית", המאפשר להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות בישראל. 

מדינת ישראל יכולה להתהדר בהליכי בחירות יעילים ותקינים העומדים באמות מידה מחמירות, אולם סובלים עדיין מכמה מאפיינים אנכרוניסטיים. ברשימה זו אנו מצביעים על חמישה מאפיינים כאלה הזועקים לשינוי.  

הבחירות לכנסת התשע עשרה ייערכו ב-22 בינואר 2013. כבר עתה, חודשיים לפני הבחירות, נמצאות המפלגות בעיצומה של מה שהאמריקנים מכנים "עונת הפריימריז". בתקופה זו מגבשות המפלגות את רשימות מועמדיהן לכנסת. מאמר זה יסקור תחילה את מגוון השיטות שבהן המפלגות בוחרות את מועמדיהן, ולאחר מכן יעמוד מקרוב על השיטות הפתוחות יותר, שבהן משתמשות במערכת הבחירות הנוכחית שלוש מפלגות: הבית היהודי, הליכוד ומפלגת העבודה.

לנוכח היציאה למבצע "עמוד ענן" זמן קצר לפני הבחירות לכנסת ה-19 שאמורות להיערך ב-22 בינואר 2013, מתעוררת תחושת דֶז'ה-וו לבחירות 2009, שנערכו בצל מבצע "עופרת יצוקה". על אף שטווח הזמן הנוכחי בין ראשית המבצע ומועד הבחירות ארוך קצת יותר מאשר ב-2009, חוסר הודאות לגבי היקפו של המבצע ומִשכו, מעלים את השאלה האם יתכן שהבחירות ידחו בשל המבצע.