פורום קיסריה 2011: הגיל הנעלם במגזר החרדי
בימים ראשון-שני, י"ז-י"ח בסיון תשע"א, 19-20 ביוני 2011, קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית זו השנה ה-19. הכנס ייערך השנה במכללה למנהל בראשון לציון. לפניכם תקציר המלצות הצוות בנושא הגיל הנעלם במגזר החרדי - מצבם של צעירים בגילאי 18-22. דיווחים, ציטוטים והודעות לתקשורת יתפרסמו בבלוג הכנס בזמן אמת צפו בראיון וידאו עם ד"ר אביעד הכהן המנתח את החסמים לשילוב
ד"ר ראובן גל, ראש פרויקט שילוב חרדים, מוסד שמואל נאמן, הטכניון, חיפה
ד"ר אביעד הכהן, דקן מכללת שערי משפט; עמית מחקר, מכון ון ליר בירושלים
ד"ר לי כהנר, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה
מר חגי לוין, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה
מר גלעד מלאך, פרויקט שילוב חרדים, מוסד שמואל נאמן, הטכניון, חיפה
מר יוסף קלמנוביץ', רכז הצוותים ועוזר מחקר, פורום קיסריה
"בן עשרים לרדוף"? [מסכת אבות, ה' כ"א]
מטרת נייר עמדה זה להציג את פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 22-18 בחברה הישראלית. עד כה נערכו ופורסמו עשרות מחקרים, בהקשרים שונים, על החברה החרדית. אולם ברובם ככולם של המחקרים אין התייחסות ספציפית לשכבת הגיל שבה דן נייר עמדה זה, על מאפייניה המיוחדים. אפשר שיהיה מי שיטען שאין כל ייחוד בקבוצת גיל זו, ואותן
סוגיות ומסקנות שחלות על כלל החברה החרדית חלות גם עליה. לטעמנו, הגם שבחלק מגזרת המחקר הדברים נכונים, עדיין יש חשיבות לעיסוק בקבוצת גיל זו, בין לטוב בין למוטב.
מחד גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו קיים קושי גדול יותר בשילובה בחיי החברה והכלכלה, ומכמה סיבות שיפורטו להלן בהרחבה. מאידך גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו יש פוטנציאל רב שעשוי אחר כך ללכת לאיבוד: בשנים אלה נמצאים רבים ממנה בשיא כושרם ויכולתם, הפיזי והאינטלקטואלי, ומנקודת מבטה של המדינה חבל להחמיץ את ההזדמנות לנצלו לצורך לימודים והשתלבות בעבודה; חלק מבני גיל זה, שטרם נישאו, עדיין אינם נתונים בעול פרנסת המשפחה, והדבר מאפשר להם יתר חופשיות וגמישות בלימוד מקצוע והשתלבות בשוק העבודה ללא תלות בטיפול בילדים.
נקודה נוספת שמייחדת נייר זה היא הרגישות להיותה של החברה החרדית פסיפס מגוון, המורכב מתת -קבוצות ומתת-מגזרים רבים. כל אלו מקשים על הסקת מסקנות חד- משמעיות בדבר יכולת השתלבותה של אוכלוסיית המחקר בחברה ובכלכלה הישראלית. הדברים נכתבו גם על רקע ומתוך השוואה למה שהיה נהוג בחברה החרדית עד שנות השמונים ולנהוג בקרב חבריה המתגוררים וחיים מחוץ לישראל. המסקנות שיובאו להלן הן פרי תובנות שנשענות במידה רבה הן על נתונים קיימים, הן על היכרות בלתי אמצעית של הכותבים עם רבדיה והמגוונים של החברה החרדית בארץ ובחו"ל, והן על שיחות וראיונות שנערכו עם אנשים המצויים בסוגיה זו.
למען הסר ספק, יודגש כי בכל האמור להלן אין כל כוונה לפגוע חס וחלילה או לגרוע מחשיבות העיסוק בלימוד תורה, בהקמת משפחה או באחד מהיסודות האידאולוגיים שעליהם מושתתת תפיסת העולם החרדית. נייר העמדה אינו מבקש לשפוט השקפת עולם זו, להתעמת עמה או לנסות ולשנות את אורחות חייה של החברה החרדית בדרך כופה. הוא נכתב מתוך נקודת מבט
המכבדת את ערכי החברה החרדית ועם זאת מצביע על חסמים קיימים ועל פתח לשינויים מעשיים אפשריים, רחבים או מצומצמים, באורחות חייהם של בני המגזר החרדי, לפחות חלקם, בגילאי 22-18 . כל זאת מתוך רצון להיטיב את מצבם שלהם, הכלכלי והחברתי, בטווח הארוך יותר של עתידם; ובראייה רחבה יותר, מתוך רצון לנצל את כישוריהם לטובת החברה, המשק והכלכלה בישראל בצורה מיטבית ולהגביר את שילובם בחברה הישראלית (לא כ"נטע זר" אלא כחלק אורגני שלה).
קראו את סיכום המושב - שילוב צעירים חרדים
ראובן גל וגלעד מלאך, חרדים צעירים
חגי לוין, מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי בכלכלה ובחברה בישראל
כנס: חרדים בחברה משתנה - השכלה, תעסוקה וצבא, אוקטובר 2010
פורום קיסריה 2010: מושב בנושא התעסוקה במגזר החרדי
בתוכו - הורידו את הדוח המלא בנושא התעסוקה במגזר החרדי