יום שלישי, 19.11.2024 משטרה וביטחון פנים: אתגרים ודילמות בשיטור הפגנות, התמודדות עם משבר הפשיעה החמורה, עצמאות משטרת ישראל | יום רביעי, 20.11.2024 צבא וביטחון חוץ: צבא העם אחרי 7 באוקטובר, תהליכי קבלת החלטות בזמן מלחמה, אתגרים משפטיים במישור הבין-לאומי | בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק | פתוח לקהל בהרשמה מראש | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
בהנחיית דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה | למוזמנים בלבד | המפגש ישודר בשידור חי באתר המכון
יום עיון מקצועי בהשתתפות נציגים ונציגות מהממשל, אקדמיה, חברה אזרחית ומכוני מחקר | למוזמנים בלבד | ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
יום חמישי, ט"ז באלול תשפ"ד, 19 בספטמבר 2024, בשעות 19:00-15:00 במכון מופ"ת, שושנה פרסיץ 13, תל אביב | בשיתוף מכון מופ"ת, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד החינוך
הכנס יעסוק בסיכונים הסביבתיים שאליהם חשוף המגזר הפיננסי ולהזדמנויות הקיימות בתחום ויתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. בכנס תפורסם לראשונה הטקסונומיה הסביבתית הישראלית לפעילויות כלכליות. הטקסונומיה היא כלי לסיווג פעילויות כלכליות לפי תרומתן למטרות אקלים וסביבה, לפי קריטריונים מדידים. הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה הירוקה האירופאית ומותאמת למשק הישראלי.
דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) | למוזמנים בלבד | הדיון ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ובאתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
משדר מיוחד ביוזמת יאיא פינק והמכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי
דיון שיעסוק בסוגיית האיזון שעל ישראל לבצע בין המוטיבציה והמבט ההיסטורי הדרוש ללוחמים לבין שאלות של הדתה וחופש דת, בקווים המנחים למפקדים העורכים טקסי יציאה לקרב ומחליטים אילו הופעות ותרומות מזון להכניס לבסיסים וכן במהותו של ה'ביחד' שבשמו ננצח. הדיון ישודר כאן בשידור חי.
משדר מיוחד במכון הישראלי לדמוקרטיה בו נסביר את המשמעויות של הדיונים ונענה על השאלות הכי בוערות.
מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון שבמסגרתו נבחן את ההשלכות של מהלכי הממשלה בחצי השנה האחרונה על היבטים שונים בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם.
הכנס פתוח לקהל הרחב (ההשתתפות מותנית בהרשמה) וישודר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
בצעד חריג רכבת אווירית של שרי משפטים, שופטי עליון ומומחים מכל העולם הגיעו לישראל במאמץ אחרון להזהיר את חברי הכנסת והציבור בישראל מהשינוי המשטרי וההחלטה ללכת הפוך לחלוטין מהמגמות בעולם הדמוקרטי.
על רקע יוזמות החקיקה המוצעות, המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה עורכים סדרת מפגשים. זהו המפגש ה-2 בסדרה.
עו"ד ענת טהון אשכנזי וד"ר גיא לוריא משוחחים על התיקונים לחוק יסוד: השפיטה ובמרכזם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שתישלט בידי הרוב הקואליציוני
כנס בשפה האנגלית בשיתוף אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב ומכון אהרון
הזמנה לדיון וחשיבה | בשיתוף עם קבוצת "בוקרא"
על רקע יוזמות החקיקה המוצעות, המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה עורכים סדרת מפגשים. זהו המפגש ה-1 בסדרה.
אמירה בוזגלו ופרופ' סוזי נבות בשיחה על הרפורמות המוצעות במערכת המשפט. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אך ההסדרים החוקתיים וכללי המשחק בה שבריריים במיוחד. יש לקבוע כללי משחק שיסירו את החשש שכל החלפת שלטון עלולה להוביל בקלות לשינוי משטרי.
הצטרפו אלינו לכנס ״חוק השבות כמקרה בוחן לשאלת הזהות היהודית״. הכנס, בשיתוף המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והמכון הישראלי לדמוקרטיה, יעסוק בסוגית ההצעה לשינוי חוק השבות וביטול סעיף הנכד שמונחת על שולחן הממשלה החדשה. בתוכנית מושבי שיח ופאנלים שיציגו מגוון השקפות על המדיניות הראויה בתחום, תוך בחינת ההשלכות על הזיקה ותחושת השייכות של ישראלים דוברי הרוסית. הכנס בהשתתפות נבחרי ציבור,אנשי תקשורת, רבנים, חוקרים ונציגי ארגונים אזרחיים. בנוסף יוצגו מסקנות מחקר חדש שבדק עמדות בקרב הציבור הישראלי בשאלת שינוי חוק השבות ומערך הגיור בישראל.
מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון בנסיגת הדמוקרטיה בישראל ובמדינות אחרות באירופה, ובשאלה כיצד המאבק המתנהל בישראל ובאירופה בין התפיסה הדמוקרטית-ליברלית לבין רעיונות פופוליסטים, א-ליברליים ואנטי-דמוקרטיים, משפיע גם על היחסים ביניהן.
השקת הפרסומים "מבטים על שחיתות שלטונית" ו"שחיתות והצבעה"
פוליטיקה ומינהל ברשויות המקומיות החרדיות | כנס לכבוד ספרו של אריאל פינקלשטיין
מה אומרים הצעירים על חינוך לדמוקרטיה וחינוך לשותפות?
הכנס מתקיים כחלק מ"שבוע ישראל ללכידות חברתית" של הליגה נגד השמצה בישראל ולרגל צאתו לאור של הספר "ממלכתיות במאה העשרים ואחת" בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. המושב הראשון יתקיים בשפה האנגלית ולמוזמנים בלבד. המושב השני יתקיים בעברית בליווי תרגום סימולטני ופתוח לקהל הרחב בהרשמה מראש. שני המושבים ישודרו בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כנס לכבוד צאתו לאור של קובץ המאמרים
קהילה חינוכית ניצנה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ורשת אמית מזמינים צעירים וצעירות, חניכי מכינות חצי-שנתיות ומכינות י"ב ליום של מפגש ומעגלי שיח לקראת בחירות 2022
הזכות לבחור היא אבן יסוד בדמוקרטיה, אך בפועל הזכות להצביע נמנעת מאזרחים רבים המוגדרים כתושבי ישראל אך שוהים בחו"ל. האם הגיעה העת לאפשר הצבעה מחוץ לישראל? במטרה לדון בשאלות אלו כינס המכון שולחן עגול בהשתתפות שר התפוצות נחמן שי, חברי הכנסת צבי האוזר ואלון טל, בכירי ציבור ומומחים. צפו
מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 יוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-19 על ידי צוות המחקר של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים
על אתגרי היישום של חינוך לדמוקרטיה בהשוואה בינלאומית ומתוך נקודת המבט המגזרית בקבוצות שונות בחברה הישראלית. הכנס מיועד לצוותי חינוך, א.נשי חינוך ברשויות המקומיות, גורמי מטה במשרד החינוך, אקדמיה וארגוני חברה אזרחית
במהלך משבר הקורונה נעשה שימוש נרחב בסמכויות חירום בידי הרשות המבצעת, לניהול המשבר ולהטלת מגבלות על הציבור. ההיזקקות לתקנות שעת-חירום - ובהמשך לחוק הקורונה - עוררה מצדה שאלות יסודיות בנוגע לביזור הכוחות הראוי בין הרשויות בשעת משבר.
הסדנה לשוויון בבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בהצעות לשינוי מבנה והרכב מליאת ועדת הבחירות ובאפשרות להקים רשות בחירות לאומית עצמאית ובלתי תלויה, בדומה לקיים בדמוקרטיות אחרות.
דיון מיוחד שיעסוק בחלוקת האחריות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי; הגדרת סמכויות הטיפול; קווי יסוד לאופן הטיפול באירועי שבי; רלוונטיות מסקנות ועדת שמגר; ההבדל בין חיילים שבויים לאזרחים שבויים; ומקומם של הציבור, התקשורת וההנהגות הציבוריות השונות
דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיעסוק בחברה החרדית בהיבטים של חינוך, תעסוקה, קצבאות וגיוס, כמו גם בסוגיות של דת ומדינה בהן נישואים אזרחיים, הסדרת השבת ברשויות המקומיות
דיון מיוחד של מקור ראשון והמכון הישראלי לדמוקרטיה
הצגת עיקרי המסקנות והמלצות המדיניות למעבר צודק - פרי עבודה מקיפה שנמשכה כשנה וחצי וכללה ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות
שיח מומחים מיוחד במסגרת התוכנית לזכויות אדם ויהדות על ההבטים החברתיים והפוליטים; פונדקאות כמקרה מבחן; והיבטים הלכתיים ומגדריים
דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם נציגי המגזר העסקי על תפקיד ההכשרות המקצועיות ככלי להחזרת עובדים ושיפור הפריון
משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון
ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
דיון בנושא אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית והאתגרים הנובעים מהאסדרה החלקית לקראת הבחירות הקרובות בישראל.
דיון מיוחד שיעסוק במתווה הגז והשפעתו על משק האנרגיה ועל כלכלת ישראל, איכות הסביבה ובריאות הציבור; גמילת ישראל מפחם ודלקים מזהמים; השימוש באנרגיית השמש בישראל; החשיבות הגיאו-פוליטית ומיצוב במשק האנרגיה הבינ״ל; הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל והפרטת מרבית תחנות הכוח ליצור חשמל; והקמתה של רשות החשמל החדשה
חוקי היסוד בישראל הם חוקים בעלי מעמד חוקתי הם מגדירים את כללי המשחק שלנו. תיקון חוקי היסוד בתדירות גבוהה והולכת הוא שיוצר חוסר יציבות ממשלי קיצוני
מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2020 יוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-18 על ידי צוות המחקר של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.
עד כמה מדינת ישראל מוכנה וערוכה למערכת בחירות בצל מגפת הקורונה, ומהם האתגרים הניצבים לפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקיום מערכת בחירות כזאת? מפגש מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס
דיון מיוחד על התיקונים הנדרשים לייצוב המערכת הפוליטית; משמעות הוספת רכיב אישי לשיטת הבחירות; והדרכים לחיזוק הרכיב האזורי והמקומי
המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם קרן קונרד אדנהאור מקיימים כנס מקוון שיעסוק בשחיתות שלטונית ופופוליזם. מטרות הכנס הן ליצור מרחב לדיון אקדמי ומקצועי המשלב ידע וניסיון מקומי ובינלאומי, הצגת ידע ומחקרי מדיניות חדשים ולאפשר דיון מקצועי וציבורי בהם ולקדם המלצות מדיניות, מתוך רצון להשפיע על התפיסה של המאבק בשחיתות השלטונית ולקדמו את יישום המלצות המדיניות בקרב קובעי המדיניות, אנשי ונשות המקצוע, אקדמאיים ואקדמיות ובקרב הקהל הרחב
כולם מדברים עליהם, אבל מיהם, בעצם, החרד"לים? מה מייחד אותם משאר אנשי הציונות הדתית? מתי ולמה נוצרה הקבוצה הזו? מה מאפיין את הקבוצות השונות בתוכה? מה השפעתה על הציונות הדתית, ועל החברה הישראלית כולה?
מעצבים מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי מקצוע
לציון חצי יובל לרצח, מקיימים המכון הישראלי לדמוקרטיה והמחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית כנס שיעסוק בחוסנה של הדמוקרטיה והציונות הישראלית אל מול האיומים מבית, ובדרכים לחזק אותה לאור ערכי הליבה של מגילת העצמאות.
דיון בתיקון חוק הקורונה והארכת תוקף התקנות הפוגעות קשות בחופש המחאה וחופש הפולחן
כנס משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכללה האקדמית ספיר, לרגל השקתו של מחקר מדיניות חדש, "ממלכתיות במדיניות תרבות", מאת עו"ד עדנה הראל פישר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
כיצד ניתן להשיב את הצמיחה והיציבות למשק הישראלי? דיון מיוחד במסגרת סדרת מפגשי בכירי ממשל ומומחים. והפעם עם ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו
דיון בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, אוניברסיטת חיפה וקו אימפקט, בעקבות השקת הספר "מרחבי עבודה משותפים: עובדים יהודים וערבים בארגוני עבודה בישראל". הדיון יועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפיסבוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "השלמת תהליך האיזון בין הרשויות תלויה בשינוי או חקיקת חוק יסוד ברוב של 80 ח"כים, והשלמת החקיקה שנוגעת לזכויות אדם. אם הכנסת תעשה את תפקידה ברצינות, נשנה את הדרך שבה בית המשפט פוסל חוקים"
סירובה של הממשלה לקבל כל אפשרות לדיון בכנסת ושינוי חקיקה ע״י נבחרי הציבור, בשם המשמעת הקואליציונית שהפכה לטוטאלית ומוחלטת בשנים האחרונות, מחדדת עד כמה כלי הפיקוח של הכנסת חייבים לעבור רפורמה. הדרמה שחוללה שבוע שעבר ח"כ שאשא- ביטון ואיומי הסנקציה להדחתה מתפקידה כיו"ר ועדת הקורונה, הם מופע של חולשת בית המחוקקים שלנו. מה הם הכלים לחיזוק הכנסת ומה חושבים על זה חברי הכנסת?
דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, בהשתתפות מר טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומייסד הארגון לשינוי גלובאלי, ומר תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר, על עתיד המשטרים הדמוקרטיים בעידן הקורונה
דיון מיוחד על השלכות הסיפוח על זכויות האזרח ועל יחסי יהודים ערבים. בין המשתתפים: חוקרי המכון; אל"מ (מיל.) ד"ר שאול אריאלי; אלוף (מיל.) גרשון הכהן; אלוף (מיל.) עמי אילון; ועו"ד עודד רביבי, ראש מועצת אפרת
הפורום להשכלה גבוהה - סדרת מפגשים בנושא ממשק אקדמיה-חברה בישראל
מה כולל ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן? מה ערכה של "החבילה הדמוקרטית" שלשמה נכנסה כחול לבן לממשלה? מהם ההישגים הדמוקרטיים, אל מול האתגרים שההסכם מעלה?
דיון מיוחד על תפקידה של מערכת המשפט במשבר הפוליטי, כשירות ראש ממשלה תחת כתב אישום והצורך בהסדרת יחסי הרשויות.
משבר הקורונה הציב בפני ההנהגה הרבנית בישראל ובעולם אתגרים הלכתיים ומנהיגותיים דרמטיים. הם מצאו את עצמם בין פטיש צווי המדינה לסדן ההלכה והמנהג, כשעל הכף חיי אדם כשהם צריכים לשמש מנהיגים לקהלם בעת משבר. כיצד הגיבו רבנים למשבר? מה תעשה הקורונה ליחסים בין רבנות למדינה? לאמון של קהילות ברבניהן?
סיכום הדיון שנערך בשיתוף מרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית
לאור משבר הקורונה, התכנס צוות שוק העבודה העתידי בפגישה דיגיטלית במטרה לדון בשאלה כיצד ניתן לנצל את המצב שנכפה על כולנו בשל משבר הקורונה, בו רובנו נאלצים לעבוד מרחוק, במטרה לקדם ולהסדיר עבודה חלקית מהבית גם ביום שאחרי
רוב הפרלמנטים בעולם ממשיכים לעבוד גם במצב החירום הנוכחי, תוך התאמת נהלי הישיבות וההצבעות להגבלות. בפרלמנטים שהושבתו או שיכולת הפיקוח שלהם על הממשלה נפגעה (רומניה וקנדה), המהלך נעשה בהסכמת הפרלמנט?
הבחירות לכנסות ה-21 וה-22 התנהלו על רקע מאבקי דת ומדינה, ותסיסה הולכת וגוברת מצד חלקים נרחבים בציבור הישראלי כלפי המדיניות הנוכחית בנוגע לזהותה היהודית של מדינת ישראל. ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בנושאים אלו, גיבשו תשתית לסטטוס קוו חדש, שיהווה בסיס להסכמות. בין המשתתפים: יו״ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, ח״כ חילי טרופר, כחול לבן וארגוני חברה אזרחית.
בהשתתפות ח"כ איילת שקד, השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, ד"ר שוקי פרידמן, ד"ר תהילה בארי אלון, רוחמה גבל-רדמן
עיון על פי המקורות היהודיים ונקודת מבט עכשוויות. ערב עיון לקראת צאתם של הספרים: לקרוא משפטים בתנ"ך, מאת דפנה ברק-ארז ו'צדק דלים' עקרונות דיני הרווחה מן התורה לספרות חז"ל, מאת בנימין פורת
מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2019 יוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-17 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.
כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים
האם מגילת העצמאות, לאחר 70 שנות קונסנזוס, היא מצפן חוקתי או רק השראה? האם היא הייתה צריכה להיות מלכתחילה חוק הלאום או שמא מנסחיה לא באמת התכוונו להגדיר באמצעותה את האופי הלאומי של מדינת ישראל?
Speakers include: Prof. Jan-Werner Mueller, Prof. Cristobal Rovira Kaltwasser, Dr. Jordon Kyle, Prof. Yuli Tamir and leading IDI researchers, public figures and journalists. The conference is in partnership with Konrad Adenauer Stiftung
הכנס מתקיים במסגרת הפעילות של התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון לפקין-שחק שבמכון הישראלי לדמוקרטיה ובשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר בישראל
כשנה לחקיקת חוק הלאום, האם הוא עולה בקנה אחד עם ערכי מגילת העצמאות? כיצד יכולה להיות מגילת העצמאות רלוונטית גם בשנת 2019? והאם הגיעה העת לעגן את המגילה וערכיה בחוק?
כנס בחירות 2019 בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית יגאל אלון בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות וחניכי שנת השירות
יום עיון מיוחד בנושא דפוסי ההצבעה ושיעורי ההצבעה בקרב האזרחים הערבים בישראל
דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולשגרירות ארצות הברית, לרגל השקת הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית בנושא חופש הדת בישראל
מתווה חוק הגיוס למגזר החרדי, היה מהסיבות להתפזרות הכנסת ה-20 והיווה גורם מרכזי לכישלון בהקמת קואליציה לאחר הבחירות האחרונות. ככל הנראה הוא יהווה גם מרכיב חשוב בדיונים להקמת ממשלה לאחר הבחירות הקרובות. על שולחן הכנסת הונחה הצעת משרד הביטחון לגיוס חרדים אליה התנגדו המפלגות החרדיות. האם מדובר במתווה ישים? האם לאור הגידול במספר המשרתים ראוי לבחון תהליכים הנוגעים להשפעת השירות הצבאי על המשרתים במקביל להשפעת שירות החרדים על צה"ל?
מקום המדינה ועד היום עברו נציגי הציונות הדתית מעמדת שרי הדתות, הפנים והרווחה לתיק החינוך, המשפטים, ועד לשאיפה לתיק הבטחון ואף לראשות הממשלה. בני הציונות הדתית, שבשלושים השנה האחרונות מטפסים במעלה שורות הפיקוד בצה"ל – בולטים כיום גם בתקשורת, במשפט, בכלכלה ובשירות המדינה. מנגד, הפיצול הפוליטי בציונות הדתית היה מסימני הבחירות האחרונות, והוא עשוי להיות כזה גם בבחירות הקרובות. האם מדובר במניעים אישיים או בחזונות מתנגשים? איך מתיישבת ההתעקשות על מפלגה סקטוריאלית עם חזון ההנהגה הלאומית? ומהו סדר היום והתכנים שאותם רוצה הציונות הדתית להנחיל לחברה כולה?
בעשור השמיני למצב החירום המוכרז בישראל ובחלוף עשרים שנה לעתירה לביטולו, יקיימו המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה שולחן עגול וכנס, אשר ידונו בהשלכות החברתיות והמשטריות של שגרת החירום שהשתרשה בישראל בעשורים האחרונים.
יום העיון, המתקיים בשיתוף קרן קונרד אדנאואר, יעסוק בבחינת מושג הפופוליזם בראי הבחירות שהתקיימו באפריל ולקראת הבחירות בספטמבר 2019. תקשורת ופופוליזם בתקופת בחירות - מהם המאפיינים וכיצד הם באים לידי ביטוי? מקרה בוחן: בחירות אפריל 2019 בישראל: ניתוח והפקת לקחים והתנהגות בוחרים בעידן הפופוליזם: מבט משווה
הצטרפו לח"כ שלי יחימוביץ, פרופ' מוסטפא כבהא, ח"כ רם בן ברק, ח"כ אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין, ח"כ היבה יזבק, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ עיסאווי פריג ועוד
שולחן העבודה יעסוק בסיכום הלקחים הנובעים ממערכת הבחירות שחלפה ובהתבוננות בנושאים ובהסדרים שיש מקום להציע שינוי ושיפור שלהם. יו"ר ועדת הבחירות, כבוד השופט חנן מלצר, יפתח את הדיון, ובשולחן ישתתפו נציגי ועדת הבחירות, וכן מוזמנים מומחים מן האקדמיה, יושבי ראש ועדת בחירות לשעבר, אנשי החברה האזרחית ועותרים ציבוריים וכן נציגי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת
סיכום פרויקט המחקר שהתנהל במכון הישראלי לדמוקרטיהמזה כחמש שנים, בהובלתם של פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' רענן סוליציאנו קינן. ובמימון מענק מחקר מטעם ה-European Research Council. הפרויקט עסק בעקרון המידתיות בדגש על יישומו בקרב קובעי מדיניות, מנקודת מבט רב-תחומית והשוואתית, ובדגש על מחקר אמפירי.
כנס בחירות 2019 בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית יגאל אלון בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות וחניכי שנת השירות
היועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט, באירוע הוקרה לפרופ׳ ידידיה שטרן שייערך במכון הישראלי לדמוקרטיה.
כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית
בשנים האחרונות אנו עדים לסדרה של תקיפות סייבר המכוונות למערכת הבחירות במדינות דמוקרטיות שונות. הכנס יעסוק במיפוי וזיהוי האיומים המרכזיים על תהליך הבחירות מצד ישויות זרות ועל אמון הציבור בתוצאות הבחירות בהיבטי תקיפות סייבר.
בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב. בהשתתפות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי והיועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון.
בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב.
מטרת הכנס היא לכנס אל שולחן אחד את המנהיגים, משרתי הציבור והמומחים העוסקים בשירותי דת, ולחשוף בפני הציבור את מצבם של שירותי הדת ואת האפשרויות השונות הקיימות להגברת הפלורליזם בשירותי הדת אל מול המודל הקיים היום. הכנס מתקיים לנוכח דיון ציבורי ער בסוגיות אלו בכלל, ובסוגיית שוק הכשרות בישראל בפרט, שרפורמה משמעותית בו אמורה להיות מובאת לחקיקה בכנסת בשבועות הקרובים.
מדיניות ויזמות בחינוך החרדי; צרכים מתגוונים בבריאות ובתרבות הפנאי; המרחב החרדי - ייחודיות ואתגר
כידוע, בשנה האחרונה עבר בכנסת חוק הלאום, אשר ביטל את מעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל והגדיר אותה כ"בעלת מעמד מיוחד". על אף שיש שיראו בכך צעד סמלי בלבד, להחלטה זו משמעויות נרחבות בציבוריות הישראלית ואנו מבקשים לבחון אותם באספקלריה רחבה יותר ומתוך התייחסות להיבטיה הרבים של הסוגיה. בין היתר, נדון בלימוד השפה הערבית במערכת החינוך, נוכחות השפה הערבית במרחב הציבורי והתקשורתי והשפה כביטוי תרבותי.
האם ישראל מתרחקת ממודל של דמוקרטיה ליברלית? והאם הפופוליזם הוא בהכרח תופעה שלילית? כנס מיוחד בהשתתפות מומחים ונציגי החברה האזרחית
בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשת״פ ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב
מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.
במהלך השנים הופנו ביקורות שונות כלפי הוועדה למינוי בכירים, על הכלים המוגבלים ועל אופן מינוי חברי הוועדה מחד, ועל עצם קיומה והצורך בהליך בדיקה חיצוני מאידך. בעקבות שאלות אלו ואחרות נקיים במכון שולחן עגול בהשתתפות מומחים: חברי הוועדה לשעבר, פוליטיקאים, משפטנים ואקדמאים
המשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי, דרג צבאי, דרג מדיני והחברה האזרחית בישראל, מודל הגיוס - בין צבא העם לצבא מקצועי, נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות - הקוד האתי במציאות משתנה, פקודת השירות המשותף - דתיים ונשים בצבא העם, מודל הגיוס למגזר החרדי ועתידו של השירות האזרחי. בהשתתפות אנשי ונשות צבא בעבר ובהווה, חוקרים ואקדמאים, מקבלי החלטות ונציגי החברה האזרחית
על האיזון שבין חופש הביטוי ובין מניעת הפצת שיח שנאה, הסתה, אנטישמיות והכחשת שואה ברשתות החברתיות
מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
דיון לרגל צאתו לאור של קובץ המאמרים "גיור ישראלי" בעריכת ידידיה שטרן ונתנאל פישר
כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים
עקרון השוויון בפני החוק הוא ערך בסיסי במדינה דמוקרטית. אחד האתגרים של מדינה המעלה על נס את העיקרון הזה הוא הגשמתו בפועל. בשולחן העבודה שנקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף האגודה הישראלית לחקיקה, נדון בנושא נגישות המינהל והחקיקה בישראל. במסגרת זו, יציגו כותבי המאמרים את ממצאי המחקרים שלהם בדגש על המסקנות המעשיות העולות מהם. לאחר מכן נקיים דיון כיצד ניתן לקדם את הנגישות בפועל של המינהל ושל החקיקה במדינת ישראל.
זהו מסע מרתק בשלל נושאים מגוונים אל תוך הלילה. בארוע הייחודי הזה משתתפים 18 פילוסופים ואינטלקטואלים צרפתים, גרמנים, אוסטרים וגם פילוסופית אמריקאית אחת, כולם בעלי שם עולמי, יחד עם יותר מ-80 עמיתים ישראליים. בלילה הזה נקשיב, נחשוב, ונתווכח יחד על נושאים בוערים שמעסיקים את העולם בכלל והחברה הישראלית על כל חלקיה בפרט
מדיניות תרבות אשר נותנת ביטוי לעקרונות של רב-תרבותיות והטרוגניות חברתית, עולה בקנה אחד עם עקרונות וגישות של ליברליזם, הומניזם וגלובליזציה. שלחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה יעסוק בגישות ליישומה של מדיניות תרבות כזו, וכן בקשיים ובמורכבויות הנלווים לכך. תוך שימת דגש על נסיונן של חברות המתמודדות עם יחסי רוב-מיעוט ומתח לאומי
בתאריך 13.2.2018 נערך שולחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הפליטים. הדיון עסק במצב הפליטים בישראל, בתכנית הגירוש מרצון שמובילה כיום הממשלה ובתוצאות ובהשפעות האפשרויות של יישום תכנית זו. בדיון השתתפו גורמים רבים שמעורים במצב המשפטי של הפליטים בישראל לצד מעורבות בנעשה בחייהם בישראל. בנוסף, הועלו חלופות שונות לתכנית הממשלתית לגירוש הפליטים.
בחלוף שנתיים לאימוץ החלטה 922 בידי הממשלה תערוך התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, יום עיון לדיון ברפורמה בתחום החינוך הבלתי-פורמלי בחברה הערבית בישראל. הדיון יבקש לעמוד על ההישגים והחסמים הנוגעים לרפורמה, למפות את מצב החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית כיום, ולהציג המלצות יישומיות למימוש החזון העומד ביסוד הרפורמה.
המדריך הפנימי נועד "להגדיר את עקרונות היסוד" ואת "שיטות העבודה" של המחלקה. הוא מעורר לכן שאלת יסוד בסיסית: האם הוא מבטא היטב את תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה? נדון בשאלה זו, הבאה לידי ביטוי בתחומים רבים שבהם עוסק המדריך
בכנס יוצג מחקר חדשני שערכו פרופ' יובל פלדמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל-אביב ועו"ד חגי פורת, המצביע על סוגי אפליה שונים לאוכלוסיות שונות, ופתרונות שונים לכל אחד מהם.
התוכנית "חרדים בישראל" משיקה ספרים חדשים: באין רועה: ש"ס וההנהגה החרדית-מזרחית אחרי עידן הרב עובדיה יוסף; שנתון החברה החרדית בישראל 2017; מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים.
סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה? לרגל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992
איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?
בשנים האחרונות מתקיים בישראל דיון ער בסוגיות הכרוכות בהשתתפות המדינה בתקציבי פעולות תרבות ואמנות ומוסדות תרבות ואמנות. הדיון ניזון בין היתר מגישה המבקשת להבחין בין חופש הביטוי, לרבות חופש הביטוי האמנותי, לבין שיקול הדעת הנתון לממשלה בבואה לתמוך בפעילות תרבות ואמנות
הזירה הציבורית בישראל, הרוויה בקולות רמים ופופוליסטיים, זקוקה גם לקולות אינטלקטואלים ומעמיקים יותר. גם כיום נוכחים בשיח הציבורי כמה אינטלקטואלים מובילים, אך דומה שקולם נשמע פחות. בכנס זה נבחן את דמותו וייעודו של האינטלקטואל הציבורי בישראל, בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. נוסף על כך ייבחנו דרכים שונות להצמחת אינטלקטואלים ציבוריים.
סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949
במרוצת השנתיים החולפות, התקיימה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנה בנושא מדינת הלאום היהודית, אשר בחנה את ההיבטים התאורטיים וכמה מההיבטים הפרקטיים של מדינת לאום יהודית במאה ה-21. בסדנה השתתפו חוקרים בכירים לצד אישי ציבור. בארבעת הסמסטרים שחלפו, עסקה הסדנה, בין השאר, בשאלות העקרוניות שמעלה מדינת לאום יהודית; בשאלת מדינת הלאום היהודית והמיעוט הערבי; ובשאלת מדינת הלאום היהודית והדת. כנס זה יסכם את דיוני הסמסטר האחרון שהעמיק בסוגיה מרכזית ואקטואלית: מדינת הלאום היהודית ויהדות התפוצות
בעקבות הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה
מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2017 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 15 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.
בימים אלה נחשפות פרשיות מטרידות של שחיתות שלטונית מתוך ניצול ההליכים בוועדות התכנון והבנייה. שילוב של אינטרסים, כסף, וחוסר שקיפות פותח פתח לתופעות פסולות של שחיתות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב מזמינים את הציבור למפגש מס' 6 בסדרה "יהדות במחלוקת" שיוקדש לנושא "הר הבית בידינו? ירושלים – חמישים שנה אחרי"
הכנס לציון עשור להקמתה של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים של התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי.
איזו שיטה לבחירת מועמדים לכנסת מתאימה לתרבות הפוליטית הישראלית? מהם היתרונות ונקודות התורפה של השיטות השונות, החל משיטת המנהיג ועד לפריימריז פתוחים? ומהן ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים באימוץ מודל של פריימריז פתוחים?
מינויים פוליטיים בשירות הציבורי: שיפור המשילות או פגיעה בשומרי הסף? דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כנס מיוחד על שחיקת הסטטוס קוו שהיווה ניסיון לעצב חברה יהודית- ישראלית בעלת מכנה משותף זהותי; האם ניתן לעצב, בעידן הנוכחי, הסדר חלופי להסדר הסטטוס קו; והלכה מעשה- מהם ההסדרים הרצויים בתחום שירותי הדת
כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה
על היוזמות והמרחבים בהם פועלים המנהיגים האזרחים החרדיים, בין ביקורת על פניה של החברה החרדית לבין רקימת חזון עתידי לקהילה וניסיונות להגשמתו
עקרון המידתיות לא תמיד נלקח בחשבון במסגרת השיח העוסק בפרטיות ובמעקב מדינה ברשתות תקשורת. שיטות משפט ומדינות שונות מפעילות שיקולי מידתיות ישירים או עקיפים בעיצוב בקרות מוסדיות, טכנולוגיות או פרוצדוראליות על פעולות ביון ברשתות תקשורת
מהן ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית במציאות של תרחיש המדינה האחת או שתי המדינות; מהם השיקולים של מקבלי ההחלטות בבואם להחליט ״מה הצדדים רוצים״?
במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים ב-4.4.17 בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.
מהו יחסו של המיעוט הערבי למדינה? מהו מעמדו בה כפרטים וכקבוצת לאום? התשובות לשאלות אלו מושפעות, בין היתר, גם מפועלה של המנהיגות הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל. הכנס, בשיתוף מרכז אינג'אז, יבקש למקד מבט במנהיגות זו ולבחון את מרקם היחסים בינה ובין המדינה והאזרחים הערבים.
דיון מיוחד בהשתתפות נציגי פייסבוק אירופה וישראל, נציגים מארגוני החברה האזרחית ואנשי אקדמיה על תפקידן של הרשתות החברתיות בהקשרים של צנזורה על מידע פוגעני, חסימת מידע, מנגנוני שקיפות ובקרה, אל מול החקיקה האמורה להגביל את התוכן ברשתות החברתיות.
ביום שני 19.12.2016 הוגש מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. השנה עסק המדד בין השאר ביכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, באמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, יחסי יהודים-ערבים, וכיצד ישראל מתמודדת עם טרור. את המדד הגישו לנשיא המדינה נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.
כנס משותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה, לאוניברסיטה הפתוחה ולכלכליסט בחסות קרן רש"י ועיריית רעננה.
יום עיון בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם, שיעסוק בסוגיות השונות הקשורות לזהות היהודי, כגון: שאלת דרכי ההצטרפות לעם היהודי, היחס לנישואים מעורבים, עידן ריבוי "הסוגים" השונים של היהדות ועוד.
ערב עיון בשיתוף חבריו לקורס הטיס של רון ארד, בהנחיית ד"ר אילנה דיין, מגישת "עובדה".
רב שיח יהודי-ערבי: רב-השיח יעסוק ביחסי המדינה עם החברה הערבית בצל הטבח, האם הופקו לקחים מאז הטבח; איך בונים יחסי אמון בין המדינה והחברה הערבית בישראל. *משתתפים מוזמנים בלבד
דיון דחוף עם בכירי ענף התקשורת, חברי כנסת וגורמים נוספים במטרה למנוע הניסיון הבוטה והגלוי של הפוליטיקאים להשתלט על אמצעי התקשורת בישראל
יום עיון בנושא השלכות הממשל הצבאי על השותפות היהודית-ערבית במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה וביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית מזמינים אותך ליום עיון משותף שיעסוק בהיבטים החברתיים והכלכליים של תכנית החומש ובסוגיות ההפרדה המגזרית והמגדרית הנגזרות ממנה.
בימים אלו בוחרות המפלגות בארצות הברית את מועמדיהן לנשיאות, לאחר פריימריז פתוחים בהשתתפות מיליוני בוחרים. האם הליך דומה יכול להיות בישראל? האם הוא יסייע לייצב את המערכת הפוליטית?
כיצד להגביר את המעורבות של קבוצות אוכלוסייה מגוונות בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל?
הכינוס השני של השדולה לחיזוק מעמד הכנסת בהובלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ובהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הדיון יוקדש להיקפי הצעות החוק הפרטיות המובאות בפני הכנסת שהיא הגבוהה ביותר במדינות העולם המערבי.
אנו שמחים להזמינכם למפגש ה-33 של פורום הדיונים בסוגיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בנושא: מל"ג לאן?
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
השימוש ההולך וגובר במחשב בכל תחומי החיים משפיע על תחומים רבים. שכיחות השימוש במחשב מניע רשויות רגולציה בעלות סמכויות אכיפה לדרוש הרחבת סמכויותיהם גם לעריכת חיפוש במחשב (בכלל זה טלפוניים ניידים). דיון למוזמנים בלבד.
כיצד מגבירים את אפקטיביות הממשלה ויכולתה להוציא לפועל את מדיניותה בלי החשש מהשחתת השירות הציבורי במינויים שאינם מתאימים ואשר העילה למינויים היא פוליטית?
המועצה המייעצת הבינלאומית של המכון התכנסה בפעם השישית והפעם בירושלים. להרחבה על הכינוס ועל המשתתפים בו לחצו כאן (באנגלית).
אירוע השקת תכנית אב להעסקת חרדים, שנכתבה ע"י צוות מומחים והוגשה למשרדי הממשלה העוסקים בכך.
על רקע המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה ודרכי הטיפול בעבריינים בראשותה של כבוד השופטת (בדימוס) דליה דורנר והקמתם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, יקיים המכון שולחן עגול שיעסוק בפיתוח מדיניות הענישה.
דיון משותף למרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוני' ת"א ולמכון הישראלי לדמוקרטיה. הנכם מוזמנים!
הכנס יעסוק במעמדה של האישה החרדית בתוך המכלול החברתי שמייצרות שלוש זירות אלו, כיצד תופסות הנשים החרדיות את תפקידן בשלוש הזירות הנתונות, כיצד בא לידי ביטוי מערך הדילמות, הקשיים והאתגרים בכל אחת מהזירות וכיצד משתנה בהן מעמדן.
דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם האירוע למוזמנים בלבד
בעשורים האחרונים נרשם גידול במספר הלוביסטים בכנסת הפועלים בשם בעלי אינטרסים וקבוצות שונות מול המחוקקים ומול גורמי הממשלה, כדי להשפיע על החלטותיהם. לקראת העלאת הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועד להסדיר את פעילות השדלנים, יתקיים דיון בנושא.
שיח שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח
המדד הוגש בתאריך 10.11.2015, לנשיא המדינה מר ראובן ריבלין.
כינוס לרגל צאת הספר "שְׁנַיִם יַחְדָּו: מורה דרך לחינוך יהודי ודמוקרטי" מאת אדר כהן.
לאחר 20 שנה, רצח רבין עדיין נתפס כפרשת דרכים לגבי מקומה ומעמדה של הציונות הדתית בחברה הישראלית. הכנס יבחן את ההשלכות האידאולוגיות והסוציולוגיות של הרצח בציבור הדתי-לאומי.
איך מנחילים לדורות הבאים את משמעויות הרצח ואת ההכרח בהפנמת ערכים דמוקרטיים? האם חזון אזרחי משותף לחברה הישראלית אפשרי? כנס משותף ל- ynet ולמכון הישראלי לדמוקרטיה לציון עשרים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. נאומים: ח"כ יצחק הרצוג, מר גדעון סער, מר יוחנן פלסנר.
שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום קהלת למדיניות
עשרים שנה לרצח רה"מ יצחק רבין | שת"פ של מרכז רבין, 'יסודות' והמכון הישראלי לדמוקרטיה | לקהילת מחנכי ומורי אזרחות בישראל
דיון בעקבות הספר "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל", מאת פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן. משתתפים מוזמנים בלבד
הרצאה ודיון עם מר בריאן ג'נקינס ממכון המחקר האמריקני RAND. משתתפים מוזמנים בלבד.
יצירתה של רננה רז, המשחזרת באופן ייחודי באמצעות האזנה מחדש להקלטות מקוריות, את השימוע שנערך לאדם ורטה, מורה לשעבר בבית ספר אורט שפוטר עקב תלונה של תלמידתו על כך שלדבריה הוא משמיע דברים שמאלניים ויוצא נגד המדינה בשיעוריו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה נרתם במלוא המרץ כדי לקדם תיקונים שיקנו יציבות לשיטת הממשל הקיימת כיום בישראל. אנו מזהים כעת חלון הזדמנויות נדיר שבו הן גורמים מרכזיים במערכת הפוליטית מבינים את הצורך בשינוי ובתיקון, והן הציבור הישראלי, שמאס במערכות בחירות תכופות ומעוניין לראות רפורמות המיטיבות עמו ועם האינטרס הלאומי הרחב - מבינים היטב את צו השעה.
אות הפרלמנטר הוענק השנה בטקס חגיגי בלשכת יו"ר הכנסת, לחברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) על עבודתם הפרלמנטרית היסודית והמעמיקה בכנסת ה-19.
אירוע השקת ספר העוסק בפועלו של לואי גוטמן, מייסד מרכז גוטמן לסקרים.
כנס המשותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה ולאוניברסיטה הפתוחה, אשר במהלכו יעניק נשיא המדינה אות הוקרה לבתי ספר ברחבי הארץ שבלטו בעשייתם למען ביסוס השותפות וההידברות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ולמען מיגור האלימות והגזענות.
מפגש אחרון בסדרת ממפגשים של קבוצת מחקר, אשר המשתתפים בה עובסקים כל אחד בתחום אחר הקשור במהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977.
מפגש חמישי בסדרת מפגשים בהם משתתפים חוקרים - בן בכירים והן צעירים - העוסקים בהשפעות המהפך הפוליטי של שנת 1977 על סך היבטיו: הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה ועוד.
אנו מבקשים להציב את שיח זכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות במרכז הדיון הציבורי. זוהי חובתנו הדמוקרטית והיהודית.
מפגש רביעי מתוך 6 מפגשים של קבוצת מחקר שחבריה עוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977, על מכלול היבטיו בתחומים שונים.
אירוע חגיגי באוניברסיטת תל אביב לכבוד הופעת הספר "המערכת הפוליטית בישראל" מאת דנה בלאנדר ויצחק גל-נור.
ערב לקראת הבחירות ולכבוד השקת הספר: חקיקה אנטי דמוקרטית בכנסת ה-18. גולשי האתר מוזמנים בהרשמה מראש.
פאנל המשותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז מורשת מנחם בגין בהנחייתו של ד"ר עמיר פוקס.
"החברה הישראלית היהודית חווה בעשורים האחרונים תהליך דינמי של חילופי אליטות וחילופי אידאולוגיות, הכולל, בין היתר, תנועה שיטתית ומתמשכת של הדתיוּת הלאומית מן השוליים אל המרכז החברתי־פוליטי.[...] לתמורה זו יש השלכות אסטרטגיות על אופייה של החברה הישראלית, על יחסי הכוחות בתוך המערכת המוסדית השלטונית, על סדר היום הלאומי ואף על מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל."
יום עיון רב-תחומי בנושא הטיפול באסירים נשאי HIV ובאסירים המסרבים לקבל טיפול רפואי
מפגש שני בסדרת מפגשים לחוקרים העוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו.
המדד הוגש ביום ראשון 4.1.15 לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין. השנה הנושא המרכזי שעמד במוקד המדד הוא עמדות הציבור בנוגע להיבטים שונים של המצב הכלכלי חברתי בישראל והשפעתו על הדמוקרטיה.
סדרת מפגשים לחוקרים צעירים ובכירים העוסקים במחקריהם בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו בתחומי הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה, ובין היתר הדמוקרטיה הישראלית, יחסי חוץ ומדיניות חוץ ועוד.
הכנס הוא למשתתפים מוזמנים בלבד וניתן יהיה לצפות בו בשידור חי באתר
השינויים החברתיים, התרבותיים, הדמוגרפיים והאידיאולוגיים שעוברת החברה הישראלית משפיעים על כל היבטי הקיום הישראלי, ובכלל זה גם על הצבא ועל האתוס שמכוחו ולאורו הוא מתפקד. מבצע 'צוק איתן', שחזר והעמיד את צה"ל במרכז תשומת הלב הלאומית, חידד נקודה זו.
המועצה המייעצת הבינלאומית של המכון מתכנסת בפעם החמישית, הפעם במכון Hoover אשר בקליפורניה, ארה"ב.
מאז רצח הנערים איל יפרח, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ומוחמד אבו ח'דיר אנו עדים להסלמה חריפה בשיח הציבורי הישראלי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. על מנת למנוע המשך הידרדרות והחמרה, המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לדיון חירום שתכליתו הנחת מצע לחיים משותפים והבנה הדדית.
ערב עיון ושיח לציון ערב תשעה באב, המשותף למינהל קהילתי גינות העיר, מכון שלום הרטמן והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
מהו היחס של המקורות היהודיים, הדתיים והלאומיים, לאזרח שאיננו בן הלאום היהודי, הן כפרט הן כקבוצה? כנס מיוחד שמטרתו בחינה חיובית של האופן שבו התייחסו הוגים יהודים במהלך הדורות לסוגיה, בד בבד עם הערכה, או עם ביקורת נורמטיבית של העמדות הללו.
כיצד שומרים על האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ומבטיחים את תרומתה למדינה ולחברה בישראל?
יום עיון של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים, בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון.
בחוקי היסוד של 1992 הוגדרה ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק יסוד: "ישראל כמדינת הלאום היהודי" ו"מתן תוקף של חוק יסוד מגילת העצמאות". האם יש צורך בעיגון חוקתי שכזה? אם כן, איזה צביון הוא צריך ללבוש? אילו הסדרים צריכים להיכלל בו? הכנס פתוח לקהל הרחב.
'לפי דעתו של בן אביו מלמדו'. ערב לימוד בנושא שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית במשפחה ובקהילה. בשיתוף ביה"כ רמב"ן וקרן משפחת רודרמן.
הכניסה חופשית
לאחר כינוס ה- 200 של פרויקט מחליטים: כבוד האדם, החלה להכתב מגילת כבוד האדם כפי שנוסחה בכנס. טיוטה זו תוגש לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. האירוע ישודר בשידור חי באתר ובפייסבוק.
על שולחן הכנסת הונחו לאחרונה הצעות חוק-יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והצעת חוק לתת תוקף של חוק-יסוד להכרזה על הקמת המדינה. האם יש צורך בעיגון חוקתי כזה? איזו צורה הוא צריך ללבוש? מה צריכים להיות ההסדרים הכלולים בו?
טקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין
מה ההבדל בין בעיית העגונות ומסורבות הגט שבאחריות המדינה, לעומת מוסדות אחרים? מהם ההיבטים החוזיים, הקהילתיים, הפנים דתיים והבין-לאומיים, המובילים ליצירת הבעיה ולפתרונה? יום עיון בהשתתפות ארגוני נשים וזכויות אדם, אקדמאים, אנשי רוח, רבנים ואנשי שטח, העוסקים בתחום העגונות. המטרה: חיפוש אחר כלים הלכתיים לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט.
מנגנונים להבטחה והגנה על זכויות אנשים עם מוגבלויות במסגרות דיור ובמוסדות.
ערב דיון לכבוד ספרם של יצחק גל־נור ודנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל".
שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.
מפגש ייחודי, שבו אזרחים מכל קצוות החברה הישראלית יחברו יחדיו כדי להיות שותפים למהלך היסטורי שתכליתו הנחת היסודות לתשתית הערכית המשותפת לכלל החברה שבמרכזה יעמוד הערך של כבוד האדם.
קשת והמכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו שיח יוצרים על עשייה קומית, קונפליקטים ונושאים שנויים במחלוקת; החברה הישראלית בראי עלילותיו של העיתונאי הערבי אמג'ד.
המקורות היהודיים עוסקים רבות ובפירוט בסוגיות חברתיות וכלכליות, אבל איזו תאוריה עומדת מאחוריהן? בכנס נבחן אם אפשר לסייע בהפיכת המקורות הללו לשותפים פעילים בדיון המתנהל על דמותו הרצויה של הצדק החלוקתי.
סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".
יום עיון בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בהשתפות ראשי ערים, חברי כנסת, חוקרים ואנשי שטח.
סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".
סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".
סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".
במלאת 25 שנה ל"הלכת ציטרין" ועם פרסום שתי החלטות של בית המשפט העליון לאחרונה, עולה הצורך לבחון את גבולות החיסיון העיתונאי בישראל.
בבוקר יום שני התכנס סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל בראשות מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, לפורום משטרה וחברה במכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת הפורום, שנוסד לפני עשר שנים, מלובנות סוגיות הנמצאות בראש סדר היום החברתי-משטרתי.
בליל הסדר מתכנס כל העם לחגוג את חירותו. האם אנשים בעלי מוגבלויות מוזמנים גם הם באותה מידה של חירות? כיצד עלינו לשלבם בחיים הפרטיים והציבוריים על פי תפיסת עולם יהודית־דמוקרטית?
דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים.
יום עיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולקרן קונרד אדנאואר בישראל.
ערב עיון לרגל השקת ספרו של ד"ר אריק כרמון באין חוקה, בהוצאה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד.
הערב יוקדש לעיון בסוגיות עכשוויות הקשורות בניסיון של המשטר הנוכחי לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון, וכן לסלק מדענית בכירה מפגישה בין־לאומית על שיתופי פעולה מדעיים.
שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.
איזה מוסד ממוסדות המדינה זוכה לאמון הגבוה ביותר מצד הציבור? כיצד תופס הציבור את טיפול הממשלה בבעיות? האם הציבור הערבי רואה עצמו מקופח, ומה חושב הציבור היהודי על כך? נתונים חדשים ומרתקים אלה, המופיעים במדד הדמוקרטיה 2012, מבקשים לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי – על מגוון קבוצותיו – בכל הנוגע לשיטת השלטון, לתפקוד המערכת הפוליטית, לנבחרי הציבור ולערכים הדמוקרטיים העיקריים.
בימים רביעי–חמישי, ב'–ג' בתמוז תשס"ג, 2–3 ביולי 2003, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה זו השנה האחת עשרה ברצף. הסיבה לעריכת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה בבסיס המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הפורום פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יולי, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
מושב בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (פורום קיסריה ה-20)
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה - פורום קיסריה מאז 1992 מתכנס השנה בתקופה של סערות כלכליות וחברתיות ועל רקע התגבשותה של ממשלת אחדות לאומית. על רקע התרחשויות אלה נדוּן במשותף בנושאים כלכליים וחברתיים מרכזיים במטרה להציג לפני קובעי המדיניות שורת המלצות מעשיות. את ההמלצות ננסח בעקבות עבודת הצוותים המקצועיים לקראת הכנס ולאור התובנות שיעלו המשתתפים בישיבות העבודה במהלך הכנס.
שולחן עגול שנערך בתקופת פעילותה של הועדה לקידום השוויון בנטל ובחן את החלופות השונות לגיוס חרדים מתוך התחשבות בשיקולי חברה, כלכלה, ביטחון ומשפט.
לאחרונה הופץ תזכיר "חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב", המעורר שאלות ומחייב דיון ציבורי נוקב. מחברי ההצעה מאמינים כי היא מגלמת "פשרה היסטורית" בין התושבים הבדווים לבין המדינה בנושא הקרקעות. האם נעשה כל הדרוש כדי להגיע להסכמה עם הבדווים? האם ההסדר הוגן וראוי? כיצד בונים אמון בקרב הבדווים כלפי המדינה וכיצד משלבים אותם במדינה?
ערב עיון לרגל צאתו לאור של הספר "על דעת הקהל: דת ופוליטיקה בהגות היהודית"; ספר היובל לכבודו של פרופ' אביעזר רביצקי, בעריכתם של בנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינועם רוזנק וידידיה צ' שטרן.
בשנים האחרונות חל כרסום הולך וגובר בתפיסת הביטחון כ"פרה קדושה". לכרסום זה היבטים רבים ואחד מהם הוא השיח הלעומתי בין שרי האוצר והביטחון בתהליך התקצוב של תקציב הביטחון.
בימים ראשון–שני, י"ז-י"ח בסיון תשע"א, 19-20 ביוני 2011, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית זו השנה ה-19. הכנס נערך במסלול האקדמי, המכללה למנהל בראשון לציון.
בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה מתמדת ברמת הענישה, והיא מביאה לידי ריבוי אסירים וצפיפות בבתי הסוהר - כולם מקשים על שיקום העבריינים הכלואים. מהם כיווני ההתפתחות הרצויים במדיניות הטיפול בעבריינים ובעיצוב מדיניות הענישה? ומה תפקידו ומעמדו של עונש המאסר - גמול, הרתעה או שיקום?
עניין האזרחים הנוטלים חלק ישיר בפעילות איבה הוא אחד הנושאים שנמצאים בשנים האחרונות במרכזו של שיח המשפט הבינלאומי ההומניטרי, כחלק מתופעות המלחמה הגלובלית נגד הטרור והמעורבות בסכסוכים של ארגונים שאינם מדינתיים.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר, הגיש ביום ב’ 28 במארס את המלצות הפורום לתיקון שיטת הממשל שהוא עומד בראשו ליו”ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין. ההמלצות מבוססות על עבודת קבוצת מחקר שהקים ד”ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בספטמבר 2009.
ביום רביעי, 9 במרץ 2011, ג' באדר ב' התשע"א, קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה יום עיון בנושא השיח הקורבני במדינת ישראל.
מכתב הרבנים, הקורא לאסור מכירה או השכרה של נדל"ן ל"נכרים", מעורר סערה ציבורית גדולה. יש הרואים באיסור הכרח דתי וצורך ביטחוני, ויש הרואים בו חילול השם, ביטוי לקריסה מוסרית, חולשה לאומית ופעולה לא דמוקרטית בעליל.
ביום ראשון, בינואר 2011, כ"ז בטבת תשע"א, נערך המפגש השישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל. הפורום, בראשות הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר, מאגד חברי כנסת ויושבי ראש כנסת לשעבר, שופטי בית המשפט העליון בדימוס, אנשי ציבור, אנשי אקדמיה ומנהיגים מעולם העסקים.
ביום שלישי, 30 בנובמבר 2010, כ"ג בכסלו תשע"א, הוגש מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2010 לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. בכנס הוצגו ממצאי המחקר שבחן במבט השוואתי, היסטורי ובין-לאומי את איכות הדמוקרטיה הישראלית, את תפקודה ואת מצבה היום.
כנס שערכו פרופסור אניטה שפירא וד"ר לי כהנר אודות שינויים בחברה החרדית שהתמקד ברכישת השכלה אקדמית, יציאה לעבודה וגיוס לצבא ולשירות האזרחי-לאומי. בדיון הוצגו נתונים מספריים, קשיים וחסמים לקידום נושאים אלה בציבור החרדי ונדונו החיכוך בין החברות המתקיים סביב סוגיות אלו.
מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש הבוקר לנשיא המדינה. המדד הוא סקר מסורתי המבקש לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי - על קבוצות המשנה שלו - בכל הנוגע לשיטת השלטון, תיפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים.
מטרת הפורום, למן הכינוס הראשון שלו, ליצור מצע כלכלי שיהיה הבסיס למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. משתתפי פורום קיסריה פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע.
בעקבות אסופת המקורות מחשבות על דמוקרטיה יהודית בעריכת בני פורת בשיתוף אביעזר רביצקי, קיימו המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון רבני צהר יום עיון משותף בנושא הלכות דמוקרטיה והליכותיה.
הדיון נסב על תפקידו של פורום תקנה בחברה הציונית-דתית בישראל. פורום תקנה עלה לכותרות בעקבות פרסום פרשת הרב מוטי אלון, שנאלץ לנטוש את תפקידו בהוראת חברי הפורום לאחר שהתקבלו תלונות שלפיהן ביצע עברות מין בכמה מתלמידיו.
לקראת יום העיון שנערך ב-22 באפריל 2010 לרגל יציאתו לאור של הספר ניגוד עניינים במרחב הציבורי: משפט, תרבות אתיקה ופוליטיקה, שוחחנו עם ד"ר דורון נבות כדי לברר מהו ניגוד עניינים ומהן הסכנות האפשריות הטמונות בתופעה.
הסרבנות וגבולות המחאה הם מן הנושאים הבוערים והכואבים ביותר בשיח הציבורי הישראלי. כינוס זה הוא שיתוף פעולה של המכון הישראלי לדמוקרטיה והפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. במהלך הכינוס התקיים דיון נוקב ופתוח על הסרבנות, המחאה והחברה הישראלית, מתוך רצון להשפיע על מגוון הרעיונות המושמעים מדי יום ביומו מעל כל במה.
ביום חמישי, 18 במרס 2010, ג' בניסן תש"ע, התקיים המפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל. הפורום, בראשות הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר, מאגד חברי כנסת ויושבי ראש כנסת לשעבר, שופטי בית המשפט העליון בדימוס, אנשי ציבור, אנשי אקדמיה ומנהיגים מעולם העסקים. במהלך המפגש חברי הפורום דנו בממצאים העולים מחומרי ההכנה אשר נכתבו על ידי הצוות המחקרי של הפורום המורכב מאנשי המקצוע המובילים בתחומם.
ביום חמישי, 10 בדצמבר 2009, כ"ג בכסלו תש"ע, נערך המפגש הראשון של צוערי הדמוקרטיה. הפרויקט הוא נדבך חשוב ובלתי נפרד מיוזמת המכון לתיקון שיטת השלטון - 'הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל', ומטרת העל שלו היא לעורר צעירים להשתתפות פעילה בחיים הפוליטיים הציבוריים והחברתיים של מדינת ישראל.
סוגיית מעמדו של מוסד מבקר המדינה ותפקודו אינה יורדת מסדר היום. לפיכך עם פרסום הספר מבט ביקורתי על המדינה, התכנס פורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ, ביום רביעי, 9 בדצמבר 2009, כ"ב בכסלו תש"ע, כדי לדון במוסד מבקר המדינה, ביחסיו עם רשויות המדינה האחרות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – ובהמלצות לחלוקת הסמכויות בין המוסדות השונים.
דוח גולדסטון, העוסק בהתנהלותם של צה"ל והפלסטינים במבצע "עופרת יצוקה" אינו יורד מסדר היום על אף המאמצים הדיפלומטיים והמדיניים שמדינת ישראל משקיעה בכך. הואיל וכך מתבקש דיון בדוח ובדרכה של ישראל אחרי פרסומו. מלבד הערכה של הדוח עצמו, עולות בהקשר זה סוגיות עקרוניות ומעשיות, כגון מידת ההתאמה של המשפט הבין-לאומי הנוהג למאבק בטרור; הערכים והאמצעים הראויים במלחמה בטרור; מעמדה של ישראל מול גופים בין-לאומיים; נחיצותה של חקירה ישראלית כוללת וכיצד ראוי לנהל אותה. ביום רביעי, 28 באוקטובר 2009, י' בחשוון תש"ע, קיים פורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ דיון בסוגיות אלו.
דיון לרגל השקת ספרו של ד"ר אריק כרמון "להמציא מחדש את הדמוקרטיה הישראלית: תכנית לתיקון המשילות בישראל", על שלל ההצעות המועלות בו לשיפור המשילות והמערכת הפוליטית בישראל.
המפגש השלישי של פורום "על דמוקרטיות בנות זמננו" בראשותם של פרופ' ירון אזרחי ופרופ' מרדכי קרמניצר. במפגש זה הוקדש הדיון להתפתחויות בתחום המשפט וההגנה הבינלאומית על זכויות האדם.
זה שנים נהנית הזכות לחופש הביטוי ממעמד על, כזכות יסוד במשפט הישראלי, הודות לפסיקותיו של בית המשפט העליון. ואולם בחודשים האחרונים פרסם בית המשפט העליון כמה פסקי דין חדשים בעניין חופש הביטוי, שמעוררים תהייה שמא במעמדה של זכות זו מסתמנת מגמה של כרסום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון רבני "צהר" מעוניינים לשלב כוחות לשם יצירת שינוי, לחדש את השיח הפנים-יהודי בישראל וליצור תשתית להעצמת הברית ומכנה הפעולה המשותף בין חילונים לדתיים.
ביום חמישי, ה-10 ביולי 2008, ז' בתמוז תשס"ח, נערכה ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנושאים המרכזיים בועידה: פיתוח כלכלי, שלטון מקומי, מערכת החינוך וביחסי יהודים-ערבים בישראל.
נידונו המהלכים שהממשלה מבצעת לחיזוק מערכת החינוך הערבית, והובע חשש לגבי מימוש תכניות והתמדה בהן, לנוכח השינויים התכופים בשלטון המרכזי. עלתה קריאה להנהגה הערבית לא רק לעסוק בפערים ובחסכים - אלא גם להדגיש את ההצלחות וההישגים. רוב אנשי הפורום רואים במדיניות הממשלה הנוכחית מידת רצינות חסרת תקדים בהתמודדות עם שאלות הפערים בין יהודים לערבים בכלל, ובנושא החינוך בפרט.
דיון בהצעת החוק עומדת עתה על הפרק, לשנות את שיטת הבחירות הנהוגה בישראל ולהכניס לתוכה ממד של איזור. בדיון השתתפו מגישי ההצעה ומתנגדיה מבין חברי הכנסת, וכן אנשי אקדמיה שזוהי התמחותם, מתוך שורות המכון ומחוצה לה.
המפגש השמיני של פורום צבא–חברה. המפגש הוקדש לתפקידו של צה"ל בהיותו מנוף לפיתוח הנגב על ידי העברת בסיסים צבאיים ממרכז הארץ לאזור הנגב. במהלך היום נדונו שלושה נושאים מרכזיים: תשתית ואיכות הסביבה; היבטים מוניציפליים, כלכליים ותעסוקתיים; שימור המשאב האנושי בצה"ל בעקבות המעבר לנגב.
על רקע סיקור פעילותה של ועדת וינוגרד, התכנס פורום השולחן העגול לדון בהשפעתן של ועדות החקירה הממשלתיות והממלכתיות על הדמוקרטיה הישראלית, על השיח הציבורי והתקשורתי ועל הנורמות השלטוניות הנהוגות בקרב נבחרי הציבור.
על רקע הסיקור התקשורתי הרב של פרשות משפטיות כנגד אישי ציבור, דוגמת ח"כ חיים רמון, המפכ"ל יעקב גנות והנשיא משה קצב, עולה השאלה – האם הסיקור של פרשיות אלו ואחרות בתקשורת חוצה קווים אדומים? במהלך הדיון צוין המתח בין חופש העיתונות לבין צנעת הפרט, כפי שהוא בא לידי ביטוי בסיקור הפרשיות.
ביום שלישי, כ"ה בשבט תשס"ז, 13 בפברואר 2007 ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית זו השנה החמש עשרה, הפעם במתכונת של מושב חורף. הסיבה להקמת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה הבסיס למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הפורום פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. השנה, במטרה להעשיר, לגוון ולהעמיק את הדיון הציבורי הכלכלי הוחלט להוסיף למפעל זה מושב חורף. המושב הוקדש לדיון ברפורמה בתקציב הביטחון.
'גברים הם השיח, נשים רק מעניקות לו צבע' היתה ססמתו של הדיון, ונושאיו היו ההתפתחות שחלה בשנים האחרונות בשיח הפמיניסטי במדינת ישראל והשפעותיו על המחקר האקדמי, על החברה הישראלית ועל הפוליטיקה הישראלית.
יום עיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים, במסגרת סדרת מפגשים בנושא המאבק בשחיתות השלטונית. המפגש הוקדש למקומו של מבקר המדינה ולתפקידו בשמירה על טוהר השלטון.
בימים שלישי–חמישי, כ"ד–כ"ו בסיוון תשס"ו, 20–22 ביוני 2006, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית זו השנה הארבע עשרה. הסיבה להקמת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה הבסיס למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הפורום פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יוני, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
נדונו מכלול המשמעות של ביקורת המדינה, התנהלותו של המבקר החדש השופט מיכה לינדנשטראוס ושאלות על אופן עבודתו של המבקר: כיצד מתקבלת החלטה לפתוח בבדיקה או בביקורת? מהם מקורות המידע העומדים לרשותו של מבקר המדינה? מה עולה בגורלם של דוחות הביקורת? כן עלו לדיון הקשר בין הון לשלטון וסכנת השחיתות המאיימת לערער את הדמוקרטיה הישראלית.
לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, החל פורום השולחן העגול בסבב מפגשים תחת הכותרת 'הם מתאמצים להסתיר את עמדותיהם, ואנחנו דורשים תשובות'. במפגש הראשון כינס פורום השולחן העגול את הפוליטיקאיות הבכירות בישראל, בהן ח"כ קולט אביטל, ח"כ זהבה גלאון, גב' רונית תירוש וח"כ פרופ' יולי תמיר, כדי לברר מהי עמדתן בסוגיות נוקבות העומדות בראש סדר היום הציבורי – נושאי ביטחון, כלכלה, חברה ופוליטיקה. כל אחת מן המועמדות שטחה לפני הפורום את ה'אני מאמין' שלה, בהיותה אישה, אזרחית ופוליטיקאית.
בימים שלישי–חמישי, כ"א–כ"ג בסיוון תשס"ה, 28–30 ביוני 2005, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה זו השנה השלוש עשרה ברצף. הסיבה לעריכת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה בבסיס המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הכנס פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יוני, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
הכינוס המסכם של המועצה הציבורית לחוקה.
בימים רביעי –חמישי, י"ח–י"ט בתמוז תשס"ד, 7–8 ביולי 2004, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה זו השנה השתים עשרה ברצף. הסיבה לעריכת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה בבסיס המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הכנס פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יולי, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
האם סרבנות הטייסים היא תופעת שוליים או סדק ראשון בהתהוות משבר? האם החברה רשאית להסיר מעליה את האחריות המוסרית למלחמה בטרור? נדונו יחסי צבא–חברה בלא אופק מדיני ומידת האחריות של המדינאים ליחסים אלו.
במפגש השתתפו קצינים בכירים מצה"ל ובראשם הרמטכ"ל, סגל המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקרים מן האקדמיה ואישים ממגזרים בציבור.
הכינוס האחד-עשר של המועצה הציבורית לחוקה.
הכינוס השישי של פורום צבא–חברה, שעסק בסוגיות של מוסר, אתיקה ומשפט במצבי לחימה על רקע מורכבותם של מצבי הלחימה שצה"ל מתמודד עמם.
האם ישנו איום ממשי על אישים ישראלים – קובעי מדיניות, מפקדים וחיילים המשרתים בשטחים? כיצד תיבחן שאלת ההתנחלויות בהקשר הזה? מהן הדרכים שבהן מדינת ישראל נערכת להתמודד עם סוגיות אלו? בסופו של הדיון הציעה פרופ' רות לפידות להמתין ולראות מי יהיו השופטים ומי יתמנה לתובע בבית הדין.
בימים רביעי–חמישי, כ"ג–כ"ד בתמוז תשס"ב, 3–4 ביולי 2002, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה זו השנה העשירית ברצף. הסיבה לעריכת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה הבסיס למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הכנס פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יולי, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
כינוסה השמיני של המועצה הציבורית לחוקה עסק בהיבטים החוקתיים, המשטריים והפרוצדורליים של השלטון המקומי. במושב הראשון הוצגו הדגמים לדיון, הוצגה נקודת המבט החוקתית לשלטון המקומי ונערכה השוואה בין דגמים לפיתוח הקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בהסדר החוקתי. המושב השני עסק בכמה דגמים לשלטון מקומי, והמשתתפים נחלקו בו לשלוש קבוצות דיון: הראשונה דנה בדגם הביזורי-אוטונומי, השנייה דנה בדגם הריכוזי-רגולטורי, והשלישית דנה בדגם האזורי. במושב השלישי נערכה ישיבת מליאה לקראת גיבוש דגמים לשלטון המקומי.
כינוס החמישי של פורום צבא-חברה בראשות רב-אלוף (במיל') שאול מופז, הרמטכ"ל דאז, ופרופ' אריק כרמון נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. בכינוס נדונו סוגיות הקשורות בסיקור התקשורתי של הלחימה בתקופה סוערת, לאחר פיגועי התאבדות תכופים וחמורים ולאחר מבצע 'חומת מגן'. הסיקור התקשורתי הנרחב הנהוג היום, כמו גם האמצעים הטכנולוגיים המתפתחים, המאפשרים סיקור נרחב, מהיר ונתון להטיות ולהעצמה, מחייבים חשיבה מחודשת על גבולות הסיקור ועל שיתוף הפעולה בין צה"ל לבין התקשורת.
הכינוס השביעי של המועצה הציבורית לחוקה.
נראה כי בימים אלו ישנם ניצנים ראשונים של תנועות חוץ-פרלמנטריות, והבולטת שבהן היא תנועת הסרבנים. האם בזמני חירום בתנועות חוץ-פרלמנטריות יש יסוד מפרה? האם יש בהן סיכון למשטר הדמוקרטי?
הכינוס החמישי של המועצה הציבורית לחוקה.
בימים רביעי–חמישי, כ"ט–ל' בסיוון תשס"א, 20–21 ביוני 2001, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה זו השנה התשיעית ברצף את פורום קיסריה במלון דן קיסריה. הסיבה לעריכת הכנס היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה בבסיס המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הפורום פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יוני, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
כינוסה הרביעי של המועצה הציבורית לחוקה.
כינוסה השלישי של המועצה הציבורית לחוקה.
כינוסה השני של המועצה הציבורית לחוקה.
הכינוס הראשון של פורום צבא–חברה בראשות רב-אלוף (במיל') שאול מופז, ופרופ' אריק כרמון נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הכינוס עסק בסוגיות הקשורות בשילוב הנשים בצה"ל, מתוך שימת לב לשאלות של ערכי שוויון ושותפות בתוך ארגון שמטרתו לחימה.
מהן ההשלכות של האירועים המתרחשים בתנועת ש"ס, לרבות מאסרו של אריה דרעי, על החברה הישראלית כולה? האם אנחנו על סף משבר דתי, חברתי ועדתי?
הכינוס הראשון של המועצה הציבורית לחוקה.
דיון על עמדתה של התקשורת בעניין המלחמה, השפעתה על תחושות הציבור בנוגע לחוסר לגיטימיות להמשך המלחמה ויכולתה לבקר את השלטון.
בימים שני–שלישי, כ"ג–כ"ד בסיוון תש"ס, 26–27 ביוני 2000, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה זו השנה השמינית ברצף. הסיבה לעריכת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה הבסיס למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הפורום פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יוני, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
דיון בשיתוף התושבים בתהליכי הדמוקרטיה בשלטון המקומי תוך התמקדות בהצעות לרפורמות, והועלה משבר הסמכות והאחריות בעניין מתוך התמקדות בחוק יסוד השלטון המקומי. נדונה האפשרות להרחיב את סמכויות השלטון המקומי בערים שתקציבן מאוזן ולהגדיל את אחריותה של הרשות המקומית בפיתוח כלכלי.
בימים רביעי–חמישי, א'–ב' באב תשנ"ט, 14–15 ביולי 1999, ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה זו השנה השביעית ברצף. הסיבה לעריכת הפורום היא התקווה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה הבסיס למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. שלא כמו כינוסים כלכליים אחרים, המשמשים בעיקר בימה ארעית להבעת עמדות, משתתפי הכנס פועלים חודשים ארוכים כדי להביא לדיוניו תכניות מעשיות שהממשלה יכולה לאמץ ולבצע. מועד ההתכנסות נקבע לחודש יולי, ערב הדיונים על תקציב המדינה. המשתתפים בפורום מאמינים שההמלצות והדיון המקצועי המתנהל בו ישפיעו לטובה על התקציב המוצע.
הן התקשורת הן הסקרים הם יסודות חשובים בהוויה הדמוקרטית, שכן הם מעצבים במידה רבה את אופיו של השיח הציבורי ואת עמדות הבוחרים בתהליך הדמוקרטי המרכזי – הבחירות. לנושאים מהותיים אלו הוקדשו שני מפגשים. נדון המתח שבין מקצועיותו של העיתונאי ושליחותו הציבורית לבין שיקולים אחרים המנווטים במפת התקשורת היום, כגון שיקולי רייטינג ושיקולים כלכליים.
האם מתערער דבר מה יסודי ומהותי בתרבות השלטון בישראל בשנים האחרונות? מהי הסיבה להידרדרות זו? האם אפשר לבלום אותה? וכיצד? המפגש נחתם באמירה של פרופ' יצחק גל-נור: 'יש סיבה לדאגה'.
האם שיטת ההעדפה המתקנת עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון? האין השיטה פוגעת בעקרון המצוינות? האם היא אמצעי יעיל לתיקון האפליה, או שמא היא מעצימה סטראוטיפים קיימים בחברה? הועלו לדיון דגמים של אפליה כנגד קבוצות מיעוט בחברה והדרכים לפתרון מצב זה.
הצלע השלישית בסדרת דיונים על שלושה מוסדות מרכזיים של הדמוקרטיה הישראלית: היועץ המשפטי, נגיד בנק ישראל ומבקר המדינה. מטרת הדיונים היא לבחון את הסמכות והאחריות של כל אחד מן המוסדות הללו מנקודת מבט משטרית. דיון זה עסק בסמכויותיו של מבקר המדינה, השיטה לבחירתו והיעילות של החלטותיו.